שמי אלעזר, ומיום הקמת תכנית אורות לתעסוקה המכונה כאן ויסקונסין אני עובד בה.
מצער לראות כי אמירות רבות ופשטניות מופצות כאמת טהורה, וזאת מבלי התייחסות ממשית לקורה בשטח, והכל תחת כותרות של קפיטליזם/ סיציאליזם.
האם באמת קיים קפיטליזם/ סוציאליזם טהור? האם לא חכם לקחת את החלק הטוב מכל אחד? היכן שהשוק הפרטי נכשל, לשים רגולציה, והיכן שהציבורי נכשל, הפרטה תחת רגולציה?
תכנית אורות לתעסוקה הנה תכנית ממשלתית, אשר פועלת בשקיפות מלאה לעיניי כלל אזרחי המדינה, ואשר את כלל הנתונים לגביה ניתן למצוא באתר התמ"ת (http://www.moital.gov.il/NR/exeres/EFF2FB3F-6BD5-4E56-9AD9-D6C1966D9A50.htm)%20
לרבות:
1. חוזה ההתקשרות של המדינה אל מול החברות המפעילות.
2. ספר הנהלים המלא של התכנית
3. דו"ח המנהלה החודשי המופק ע"י מנהלת אורות לתעסוקה ומרכז את כלל הנתונים לגביה.
4. נתוני מחקר הערכה והשוואה לשירות התעסוקה - מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי
5. חובות וזכויות המשתתפים בתכנית
תכנית אורות לתעסוקה הנה התכנית בעלת הבקרה הגבוהה ביותר שנותנת מדינת ישראל ולתחום כלשהו שבפיקוחה! ומבוקרת ע"י:
1. מנהלת התכנית אשר מבצעת בקרות שוטפות באמצעות חברת ביקורת עצמאית.
2. וועדות ערר אזורי הדנות בעררי המשתתפים - מתוקף חוק.
3. משרד מבקר המדינה.
4. פקידי המוסד לביטוח לאומי
5. מחקר מלווה של מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי.
כמו כן התכנית מלווה ונבחנה ע"י הוועדות הבאות:
1. וועדת יערי - וועדה אקדמית אשר חקרה את התכנית והגישה המלצותיה לתיקונים ופריסה ארצית.
2. וועדת תמיר הראשונה והשניה - בראשות הפרופסור תמיר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לשעבר.
3. וועדת דינור הראשונה והשניה - בראשות מנכ"ל התמ"ת ומנכ"ל משרד רוה"מ (בתקופות שונות).
ולעניין הטיפול באזרח והתרומה לאזרח:
1. על אף שאין המפעילים אמונים על פיקוח תקנות העבודה, כל תלוש שכר המוגש ע"י המשתתף נבדק, ובמקרה של פגיעה בזכויות המשתתף, נעשה ניסיון לממש זכויותיו, הן באמצעות טיפול ישיר אל מול המעסיק, והן באמצעות מימון סיוע משפטי מתמחה בדיני עבודה לרבות הגשת תביעה בבית הדין לעבודה.
2. במחקר הערכה שנערך ע"י מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי (http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/79B5BCE7-00E6-4B8A-93E8-133BD1134DD3/0/תמציתדוחסופימלאי15609.doc) נמצא כי:
בכל הפרופילים נמצאה השפעה חיובית על מצב התעסוקה. ההשפעה מובהקת בקרב כל הפרופילים למעט יחידים יהודים ללא ילדים, וגברים ערבים נשואים.
לתכנית הייתה השפעה גדולה במיוחד על ערבים יחידים (גברים ונשים, עם או ללא ילדים). השפעת התכנית על שינוי במצב התעסוקה נאמדת ב-28 נקודות אחוז.
יש לציין כי במועד ההפניה לתכנית שיעור המועסקים בקרב נשים חד הוריות עולות עמד על כ-85%--השיעור הגבוה ביותר מבין הפרופילים הדמוגראפיים השונים. למרות זאת, לתכנית נמצאה השפעה חיובית על השינוי בשיעור המועסקים בקבוצה זו בנוסף להשפעה חיובית על הרחבת היקף משרתן.
בכל הפרופילים, למעט גברים יהודים יחידים, נמצאה השפעה חיובית ניכרת על ממוצע ההכנסה מעבודה. ההשפעה נאמדת בתוספת של 523 ₪ בקרב גברים יהודים נשואים; ב-415 ₪ בקרב ערבים יחידים ללא ילדים (נשים וגברים); בכ-380 ₪ בקרב חד-הוריות עולות ובקרב גברים ערבים נשואים; בכ-240 ₪ בקרב חד-הוריות ותיקות ובקרב נשים נשואות; וב-139 ₪ בקרב נשים ערביות נשואות.
3. במסגרת התכנית מופנים המשתתפים להכשרות מקצועיות אשר בתומן מובטחת השמה (וזאת על בסיס לקחים מהאגף להכשרה מקצועית בו כ 20% לערך מהמסיימים את ההכשרה משתלבים במקצוע אותו רכשו), ובנוסף כל משתתף אשר צבר וותק בן 12 חודשים במשרה בהיקף של 30 שעות שבועיות לפחות, זכאי להשתתפות של עד 80% משכר הלימוד בהכשרה לבחירתו.
4. במסגרת התכנית ניתנים שירותים תומכי עבודה (גם לעובדים וגם למי שנדרשים להגיע לתכנית אישית) כגון: שירותי שמירת ילדים (מסגרות ומטפלות), תשלום עבור רישיונות נדרשים לעבודה, סיוע משפטי, תחבורה ועוד.
בארבע שנים ניתנה במסגרת התכנית תמיכה ישירה למשתתפים בעלות של 137 מיליון ₪
5. 18,000 משתתפים הושמו בעבודה והתמידו בה מתוך כ 50,000 משתתפים, כאשר התמדה בעבודה נבדקת באמצעות הצגת תלושי שכר מקוריים ע"י המשתתף למרכז התעסוקה.
6. החברות המפעילות מתוגמלות אך ורק על בסיס השמות איכותיות וארוכות טווח, כפי שצוין מעלה, בניגוד לנהוג בשירות התעסוקה, בו השמה נמדדת עפ"י משך הזמן בו התובע אינו שב לשירות התעסוקה - ללא תלות באסמכתאות.
כמובן שנתונים אלו, ומידע זה הנם חלקיים בלבד, ומציגים רק נתח קטן מתרומת התכנית, אשר לגבי הצורך בפריסתה בכלל המדינה ישנה הסכמה של כלל הגורמים המקצועיים ובהם:
המוסד לביטוח לאומי
משרד התמ"ת
משרד האוצר
שירות התעסוקה - אשר מכיר בתועלת התכנית, אולם התנה זאת בחתימת הסכמים להבטחת קיומו
וועדת יערי.
בנק ישראל.
ובין התומכים נמצאת גם עמותת ידיד - מהעמותות החברתיות הגדולות במדינה.
למידע נוסף ניתן להיכנס לבלוג שלי בכתובת:
http://cafe.themarker.com/view.php?u=316341
