הערה: המידע המוצג להלן אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו ו/או המלצה לנקיטת הליכים מכל סוג שהוא. למען הסר ספק מומלץ לפנות אל עורכי דין לפני נקיטת כל פעולה לצורך סיוע ו/או יעוץ ו/או ייצוג משפטי.

נהיגה בשכרות - כיצד ניתן למדוד שכרות ומיהו זה השיכור?

במאמר זה נסביר בקצרה אודות בדיקת שכרות בעבירת נהיגה בשכרות. מתי יהיה הנהג שיכור? כיצד נקבעת שכרות? לפי איזו כמות אלכוהול? ומהי בדיקת נשיפה?

בדיקות מאפיינים, בדיקות דם, ובדיקות נשיפה

אין כל אפשרות לקבוע אובייקטיבית מהי ההשפעה של שתיית היין על אדם ספציפי. קרי, לא ניתן לקבוע מהי הכמות המשפיעה על כל שותה. ההיפך הוא הנכון. אין ספק שההשפעות שונות לחלוטין. יש בני אנוש שישתכרו ויושפעו מאוד מכמות יין קטנה, ויש כאלו שישתו כמויות גדולות בלא שניתן יהיה לראות כל השפעה עליהם. הרוב כמובן יהיו פחות או יותר במרכז ויושפעו מאותה כמות פלוס מינוס. כיצד לכן נמדוד זאת?

אחת האפשרויות היא מה שמכונה בדיקות מאפיינים. קרי, לנסות ולראות כיצד מבצע הנהג השותה פעולות הדורשות שליטה קוגניטיבית. אלו מתחילות בפעולות פשוטות כהליכה על קו, נגיעה עם היד באף, חזרה על פעולות אלו בעיניים עצומות ועוד. יש גם מבחנים מסובכים יותר כגון מעקב אחרי אישוני נהג המתבקש לעקוב אחרי תנועה (מסתבר שלמושפעים מאלכוהול קשה יותר לעקוב אחרי תנועה). וכמובן, במבחני מעבדה ניתן לבדוק פעולות מוטוריות עדינות לפני ואחרי השתייה.

בדיקה זו מקובלת בעולם ברמה זו או אחרת, ואף בישראל עושים אותה השוטרים כשחושדים הם כי נהג נמצא תחת השפעת אלכוהול/שכרות. בדרך כלל נעשית בדיקה זו בהתאם לטופס מובנה המפרט את הבדיקות שיש לעשות. היתרון שבה הוא שאין צורך בכל מכשירי מדידה מסובכים, אך החיסרון הברור הוא כי היא מאוד לא מדויקת. בעיקרה היא סובייקטיבית ומתבססת על שיקול הדעת של השוטר הבודק את הנהג. היא ניתנת לפרשנות וויכוח, איננה מדעית ויקשה מאוד להרשיע רק על פיה. היא יעילה בעיקר למקרים קיצוניים מאוד בהם רמת השכרות היא כה גבוהה עד שאין עליה מחלוקת, אך במקרים רגילים היא קשה לשימוש. יש צורך לכן בבדיקה אובייקטיבית והמקובלות ביותר הן בדיקות דם ונשיפה בהן נדון מייד.

בדיקת דם היא בדיקה המקובלת כאמינה ביותר. היא מבוטאת בדרך כלל במיליגרם (אלפית הגרם) אלכוהול במאה מיליליטר של דם. קרי, מנסים אנו לבדוק את ריכוז האלכוהול בדם. לכאורה זוהי הבדיקה הנכונה משום שהשפעת האלכוהול היא דרך הדם. מה עדיף לכן מבדיקה ישירה של כמות האלכוהול?

בדרך כלל נקבעה בחוק כמות מסוימת שמי שנמדד מעליה נחשב כשיכור. תוצאה זאת היא חמישים מיליגרם בישראל ( 0.05גרם) אך שונה במדינות אחרות בעולם. יש שהורידו את הכמות ל-עשרים מיליגרם (ואפילו עשרה – 0.01), ומיעוט אף העלו אותה לרמה גבוהה יותר של 0.08 גרם.

הבעיה בבדיקה זו היא סיבוכה הטכני. נטילת דם היא פעולה רפואית ולא כל אחד יכול לעשותה אלא רופא/ה או אח/ות הבקיאים בכך. יש צורך לעשותה במקום מתאים כגון בית חולים (או ניידת מיוחדת). ואפילו שם היה צורך בפרוצדורות מתאימות (כגון שימוש בחומר חיטוי שאיננו מכיל אלכוהול). מעבר לכך, הרי התשובה לא ניתנת במקום. יש צורך לשלוח את דגימת הדם למעבדה מיוחדת תוך כדי שמירה על נהלים קפדניים לשליחה, ולהמתין בסבלנות לתוצאות שיינתנו ימים או שבועות אחר כך. למרות זאת, זו הייתה הבדיקה המקובלת בישראל עד סוף 2005 לערך.

הבדיקה שפותחה אחר כך היא בדיקת הנשיפה. בעיקרה, זוהי בדיקת ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף ונסביר. האלכוהול הנישא בדם מגיע לכל חלקי הגוף וגם לריאות. אשר לכן, גם האוויר אותו נושפים אנו החוצה מכיל בתוכו חלקיקי אלכוהול. הבדיקה נעשית על ידי נשיפה עמוקה לתוך מכשיר מסוג זה או אחר. התוצאה נמדדת בדרך ככלל במקרוגרמים (מיליונית הגרם) לליטר אוויר נשוף.

כיצד מודדים בדיקת נשיפה? ובאיזה מכשיר השתמשו ומשתמשים כיום בישראל?

בדיקת הנשיפה מתבצעת באופן פשוט. הנבדק נושף אל צינורית שמחוברת למכשיר, האוויר עובר מהצינורית אל תא מדידה המצוי בתוך המכשיר. מבחינת הנבדק מדובר בבדיקה חיצונית ופשוטה שאינה דורשת מאמץ מיוחד. שתי השיטות הטכניות הנפוצות ביותר לבדיקת אלכוהול בנשיפה מתבססות על בדיקת גלי אור ועל מדידה כימית.

בדיקת גלי האור מתבססת על הקרנת גלי אינפרא-רד (infra red - IR) על אוויר נשוף. חיישן בודק את הדגימה על ידי שליחת קרן אינפרא אדומה בתדר מסוים. אלכוהול הנמצא באוויר הנשוף משנה את התוצאה הנקראת בהתאם לכמות האלכוהול. - תא אלקטרו-כימי (fuel-cell או electro-cell) המתרגם אות כימי לחשמלי. כאשר התא מזהה אדי אלכוהול באוויר הוא מייצר זרם חשמלי שעוצמתו משתנה בהתאם לכמות האלכוהול באוויר הנשוף.

כעיקרון, שתי השיטות (שאינן היחידות) משמשות יחד או לחוד ברוב מכשירי המדידה למיניהם (וישנן חברות לא מעטות העוסקות בכך. גם בארץ נעשה שימוש במכשירים שונים במשך השנים. המכשירים הללו כולם יחד כולו "ינשוף" למרות שמדובר במדי-אלכוהול מתוצרת חברות שונות שהתבססו על עקרונות פיזיקאליים אחרים. המילה "ינשוף" הומצאה כנראה כקיצור של 'יין נשוף' ונעשה בה שימוש לכל סוגי המכשירים. קטעים מפסק דינו של השופט טננבאום - בית משפט לתעבורה.

נהיגה בשכרות, מתי לפנות אל עורך דין?

אם נתפסת נוהג בשכרות, אם לקחו לך את הרישיון, אם זומנת למשטרה - מומלץ לפנות אל עורך דין העוסק בדיני תעבורה. טרם פגישת יעוץ עם עורך דין חשוב לדעת כי מומלץ לפנות אל עורך דין שעיקר עיסוקו הוא משפט התעבורה. עורך דין שעוסק בתחום הספציפי ומתמחה רק בו, במקרים מסויימים, יהיה עדיף על עורך דין שעוסק בכמה תחומים.

 אתרים בתחום:

שכרות - אתר הבית של עו"ד אילון אורון.

עבירת נהיגה בשכרות - עיתון משפטי לאזרח

נהיגה בשכרות - אתר חדש העוסק רק בעבירת השכרות