כתב:יניב גבריאל

שכירים לא מעטים מתקשים בפענוח תלוש השכר שלהם, בעיקר מי שתלוש השכר שלהם כולל רכיבי שכר רבים. מרביתם סומכים על הידע המקצועי של חשבי השכר בארגונם, ומסתפקים בהצצה מהירה בשורת הברוטו, בשורת הנטו ולפעמים גם במספר ימי החופשה שנותרו לזכותם או לחובתם.

בסקרי ידע שנערכו בקרב חשבי שכר, נקבע כי רמת הידע של חשבי השכר בישראל נמוכה מאוד : "ההבנה של רבים מחשבי השכר, בעיקר בתחום דיני העבודה, נמוכה מאוד".

מבחינות שנערכו לבחון את רמת הידע של חשבי השכר, עולה תמונה עגומה.
בתחום דיני העבודה היה הציון הממוצע 51%; בתחום מס הכנסה היה הציון הממוצע 34%.

כשמדובר במס הכנסה ובביטוח לאומי, חוסר הידע הוא פחות חמור משום שארגונים משתמשים בתוכנות המפיקות עבורם את תלושי השכר ויודעות לחשב את הניכויים.
לעומת זאת, חוסר הידע בתחום של דיני עבודה עלול לפגוע בעובד ואף במעסיק.
יש מקרים בהם הטעויות שנעשות עולות למעסיק כסף רב.

להלן כמה דוגמאות לטעויות נפוצות :

ימי מחלה

מסקר שנערך עולה כי פחות מ-13% מחשבי השכר יודעים לחשב נכון את התשלום עבור ימי מחלה עליהם מדווחים העובדים. החברה ערכה סקר שהקיף 326 חשבי שכר ממגזרים שונים, וכלל שיחות טלפוניות עם חשבי השכר ובדיקת תלושי משכורת של עובדים ששולמו להם ימי מחלה. מהסקר עלה כי רק ב-6% מתלושי השכר הכוללים חישוב ימי מחלה נעשה חישוב נכון.

על פי חוק ימי מחלה, המגדיר את זכאותו של העובד לקבלת דמי מחלה ממעבידו במקרה של היעדרות עקב מחלה, אין על המעביד לשלם לעובד שכר עבור היום הראשון של המחלה. עבור הימים השני והשלישי של ימי המחלה יש לשלם לעובד שכר של 37.5%, ומהיום הרביעי ואילך יש לשלם לעובד 75% מהשכר.

מהסקר עלה כי 92% מהחשבים ידעו באופן כללי מה אומר החוק, אבל נתקלו בבעיה באופן החישוב. לדוגמה, החוק קובע כי כאשר אחד מימי המחלה חל ביום חופשה (שישי או שבת), נחשב יום החופשה נחשב יום מחלה למניין ימי המחלה.

כך, עובד שחלה למשך ארבעה ימים החל ביום חמישי, זכאי על פי החוק ל-75% משכר יום עבודה ביום ראשון, משום שיום זה נחשב ליום הרביעי במניין ימי המחלה. ואולם, מרבית חשבי השכר סברו כי על העובד לקבל 37% בלבד משכרו ביום ראשון, משום שהתייחסו ליום זה כיום המחלה השני ולא חישבו את שישי ושבת כימי מחלה.

ימי חופשה

על פי החוק מגיע לכל עובד מספר ימי חופשה קבוע בשנה, לפחות עשרה ימים לעובד במשרה מלאה של חמישה ימי עבודה בשבוע בשנה הראשונה במקום עבודתו (המכסה גדלה עם השנים). בתחום זה, נעשות טעויות רבות: רישום לא מסודר של ימי החופשה שלקח העובד, חישוב מוטעה של ימי חופשה לעובד במשרה חלקית ואי הגדלת מכסת ימי החופשה של העובד משנה לשנה.
עובד יכול לצבור ימי חופשה למשך שנתיים; בתקופה זו לא ניתן למחוק את ימי החופשה של העובד. מעסיק שאינו מעוניין כי העובד יצבור ימי חופשה מעבר לשנת עבודה יכול להתריע בפני העובד לקראת סוף השנה על ימי החופשה שנותרו לו ולהורות לו לנצלם, אך אינו יכול למחוק אותם. חשבי שכר רבים המאפשרים להעביר ימי חופשה בתום שנתיים רצופות או למחוק ימי חופשה שנותרו לעובד - טועים טעות חמורה, גם אם הדברים נעשים בהסכמת העובד.

טעות חמורה נוספת היא מתן אפשרות לפדיון ימי חופשה שלא במסגרת הפסקת יחסי עבודה. תשלום עבור פדיון חופשה יכול להיעשות, על פי החוק, רק בעת הפסקת יחסי העבודה, אך מבדיקה שנעשתה בקרב 4,000 חשבי שכר עלה כי כ-25% מחשבי השכר משלמים לעובדים פדיון ימי חופשה במהלך עבודתם. הניסיון הזה להיטיב עם העובד עלול לפגוע במעסיק: מעסיק המשלם תשלום כזה עלול להיתבע על ידי העובד מאוחר יותר, ואז ייאלץ לשלם שוב את פדיון החופשה.

שעות נוספות

חוק שעות עבודה ומנוחה, המחייב את כל המעסיקים במשק, קובע במפורש כי כל עובד שעבד שעות נוספות מעל מכסת השעות הקבועה לפי חוק זכאי לתגמול מיוחד: 125% משכרו בשעתיים הראשונות לעבודתו ו-150% משכרו על כל שעה נוספת אחריהן. גם השכר בסופי שבוע הוא 150% מהשכר לכל שעת עבודה.

בתחום זה קיימות טעויות רבות, ולעובדים רבים מחושבות שעות העבודה הנוספות, כולן או חלקן, כשעות עבודה רגילות או שאינן מחושבות כלל.

טעויות במס הכנסה

חוסר ההיכרות של רבים מחשבי השכר עם פקודת מס ההכנסה, גורם לתשלומי מס עודפים או חסרים של העובדים. כך לדוגמא, לא ניתנות נקודות זיכוי מתאימות עבור חיילים משוחררים, עולים חדשים, עובדים התומכים בחסר יכולת, עובדות שילדו במהלך שנת המס ועוד.

בנוסף, טעות נפוצה היא סיווג לא נכון של קופת הגמל לצורך זיכוי במס - למשל, סיווג בזיכוי הקופה של 25% במקום של 35%, או ההיפך. נפוץ גם סיווג לא נכון של קרן פנסיה: סיווג שגוי של קרן פנסיה גירעונית מונע מהעובד לקבל זיכוי נוסף שנקבע בתקנות מס הכנסה בסוף 2004. התיקון פורסם בסוף 2004 וחל רטרואקטיבית מ-2004.

חישוב פיצויי פיטורים

חישוב מוטעה של פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו עשוי לגרום לתשלום יתר או חסר של הפיצויים, וכן לתשלום לא נכון של המס על חלק הפיצויים החייב במס.

עובד חודשי זכאי לפיצוי בגובה משכורת חודשית כפול שנות עבודתו. חשבים לא מעטים, כוללים בחישוב זה רק את שכר היסוד, בעוד שעליהם לכלול את כל הרכיבים הקבועים בשכר שאינם החזר הוצאות. כך לדוגמא, אם עובד מקבל מדי חודש תשלום קבוע המוגדר כשעות נוספות, יש לכלול עבורו רכיב זה בעת חישוב פיצויי הפיטורים.

לגבי עובד יומי, חישוב פיצויי הפיטורים צריך להיעשות לפי ממוצע 12 חודשי העבודה האחרונים. במקרים רבים נוהגים לקבוע את הפיצוי לפי המשכורת האחרונה של העובד, שעשויה להיות גבוהה או נמוכה מהשכר שקיבל במהלך השנה כולה.

בנוסף, עובד המסיים את עבודתו, עשוי לקבל תשלום עבור פדיון חופש, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. רכיבים אלה פטורים מדמי ביטוח לאומי, אך אי ידיעת התקנה גורמת לכך שעובדים רבים משלמים תשלומים מיותרים לביטוח לאומי.

עובדת בהריון ועובדים בחופשת לידה

לנשים בהריון ובשמירת הריון ולעובדים בחופשת לידה (שרובם נשים) יש זכויות המוקנות בחוק. חשבי שכר רבים אינם מודעים לחוקים אלה, וכתוצאה נפגעות זכויות העובדים. למשל, עבור עובדים בחופשת לידה יש לשלם לקופות הגמל או ביטוחי המנהלים, ולא כל החשבים מודעים לכך ואינם מפרישים תשלומים אלה. בנוסף, בתקופת חופשת הלידה יש להמשיך לצבור עבור העובד את זכויות ההבראה והחופשה.

מול הנתונים העגומים הללו יש גם כמה מלים מעודדות: הם מזכירים כי לפני כמה חודשים הודיעה לשכת רואי החשבון כי תספק תעודת הסמכה מטעמה לחשבי שכר טריים שיעמדו בבחינותיה. בבחינה הראשונה נרשם שיעור הצלחה של 75%, ובמכללה למיסים ולחשבונאות מקווים כי המודעות לצורך בתעודת הסכמה מטעם לשכת רואי החשבון תגבר בקרב מעסיקים.

"מכיוון שמדובר בנוהל חדש עדיין לא מספיק מעסיקים דורשים את תעודת ההסכמה, על אף שניתן לראות ניצנים למודעות זו - כבר כיום, במודעות הדרושים בעיתונים, ישנם ארגונים המוסיפים תעודה זו כאחת מדרישות הקבלה", אומר, יניב גבריאל, המנכ"ל והבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.

תפקידו החשוב ביותר של חשב שכר בארגון להיות "שומר הסף" של המעביד. התראה בזמן תמנע מהמעביד הוצאות מיותרות שהיו נמנעות אם היה נערך רישום נכון בתלוש השכר או אם חשב השכר היה נמנע מלשלם את "פדיון החופש" במשכורות השוטפות.

קורס חשב שכר בכיר - למי מיועד הקורס ?
הקורס מיועד לציבור הרחב ולמעוניינים לרכוש מקצוע מבוקש לחיים : חשב שכר בכיר.
כיום הקורס אינו מוגבל דווקא לעוסקים בהנהלת חשבונות או בחשבות השכר והוא פתוח בפני כולם.
עם זאת, על פי החלטת לשכת רואי חשבון בישראל, החל מתאריך 01.07.2007 ? תחול חובת הבחינה של חשבי שכר בכירים, על כולם לרבות, אלה שלמדו בעבר ועובדים בפועל בתחום.

המכללה למיסים ולחשבונאות שמה לה למטרה לקדם את מעמד חשב השכר בישראל.
על רקע זה הצטרפנו ראשונים, במרץ 2005, למיזם של לשכת רואי חשבון בישראל, אשר החליטה לקחת על עצמה את תחום חשבי השכר בישראל בעקבות הרצון לשמור על רמה גבוהה של תחום חשוב זה.

לאחר אישור התוכנית על-ידי הוועד המרכזי של לשכת רואי חשבון בישראל הוקמה בלשכת רואי חשבון בישראל ועדה מיוחדת אשר כותבת את הבחינות ומפקחת עליהן.

חשבי השכר שיעמדו בהצלחה בבחינה יקבלו הסמכה של חשב שכר בכיר מטעם לשכת רואי חשבון בישראל.

המכללה למיסים ולחשבונאות היא המובילה בארץ בתחום חשבי השכר ובעלת הצוות המקצועי והמיומן ביותר בנושא.

אנו במכללה למיסים ולחשבונאות נצעיד אותך לעתיד בטוח יותר עם 98% הצלחה בבחינות חשב שכר בכיר מטעם לשכת רואי חשבון בישראל.

המכללה למיסים ולחשבונאות מבקשת להדגיש כי העדרה של תעודת חשב שכר בכיר מטעם לשכת רואי חשבון בישראל, תעמוד לרועץ בעת חיפוש עבודה בעתיד.
לתשומת ליבם של חשבי השכר, נכון לינואר 2007, נשארו רק ארבעה מועדי בחינה שבהם תינתן אפשרות להיבחן ישירות בבחינת חשב שכר בכיר, בחינה אחת בלבד, על מנת לקבל את התעודה הנכספת !
אל תפסידו את ההזדמנות להשיג את התעודה היוקרתית.
לאחר חלוף ארבעת המועדים הנ"ל, במקום בחינה אחת תידרשו לעבור קורס של כ- 200 שעות ושלוש בחינות על מנת להשיג את התעודה הנכספת !
המכללה למיסים ולחשבונאות מעוניינת לאחל לכל חשבי השכר בישראל הצלחה בהשגת תעודת חשב שכר בכיר מטעם לשכת רואי חשבון בישראל.