תאונת עבודה, הוכחת תאונת עבודה
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה" – כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". על פי ההלכה הפסוקה ה"דיבור" "תוך כדי העבודה" ו"עקב העבודה" מתייחס למבחן אחד המורכב ממבחן הזמן ומבחן הסיבה, ובדרך כלל יראו תאונה כ’תאונה שאירעה תוך כדי העבודה’ אם היא אירעה במסגרת הזמן שבין תחילת יום העבודה ביום מסוים ובין גמר העבודה באותו יום.
הכלל הוא שמסגרת הזמן, יום העבודה מתחיל עם בואו של העובד לחצרים שבהם מקום עבודתו והוא מסתיים עם צאתו משם. התאונה תוכר שכזאת אם עשה הנפגע בעת הפגיעה, דבר מהדברים שסביר היה כי יעשה בזמן העבודה, והאירוע אירע בזמן העבודה ובמקום שסביר כי יימצא בזמן העבודה.( מנחם גולדברג, דיני הביטוח הלאומי, חלק ראשון, עמ’ 112א והאסמכתאות שם).
תאונת עבודה - חבלה ואירוע תאונתי:
תאונת עבודה, היא בראש ובראשונה תאונה, כלומר שללא ארוע תאונתי אין תאונת עבודה. בפסיקה נקבע כי דין הוא כי על מנת להכנס בדלת אמות של פגיעה בעבודה - ראשית ראיה צריכה להיות כי אכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר הפגימה.
האם הוכחה תאונת עבודה
להוכחת קיומה של תאונת עבודה לא די בקיומו של ארוע תאונתי פתאומי, אלא דרושה גם הוכחה לפציעה, נזק או חבלה. העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה אומר כי אין תאונת עבודה אם העובדה התאונתית שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה או פגיעה של אדם.
הכוונה היא כי במקרה שלא נגרם נזק או חבלה זו לא תקרא תאונת עבודה ולכן לא תהא זכאות לגימלה מכוח הסעיפים המזכים לגימלה. החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה, וככל עובדה מהמערכת המהווה עילת תביעה-צריך שהתובע יוכיחה.
עוד נאמר בפסיקה כי על מנת שאירוע תאונתי בעבודה יהיה תאונת עבודה, נדרש שהאירוע התאונתי בעבודה יהיה אירוע פתאומי שאפשר לאתרו בזמן ולקבוע מתי אירע ואת המקום שבו אירע.
כמו כן, נדרשת שתהיה השפעה חבלתית על גופו של הנפגע, שאותה יש לייחס לאירוע הפתאומי, ושהאירוע התאונתי גרר אחריו חבלה באורגניזם של האדם. על כן, באין חבלה איןתאונת עבודה ואין זכאות לגמלה מכוח הסעיפים המזכים לגמלה. החבלה אפשר שתתבטא גם בכאבים, אף אם לא נגרם לנפגע אי כושר עבודה כתוצאה ממנה.
דוגמא למקרי תאונת עבודה:
התובע הרים ארגזים וחש כאב בפתאומי חזק בגב. משארע ארוע תאונתי, כאמור, והתובע נתקף בכאבים עזים, פנה מיד לבית חולים ואושפז, עקב הכאבים – די בכך כדי להוכיח כי ארעה לו גם חבלה. יתר על כן – התובע אושפז למשך 3 ימים, שוחרר לביתו וחזר למחרת לבית החולים, ומשפנה
משמדובר בהתקף כאבים שהופיע באופן פתאומי, תוך כדי הרמת משא כבד בעבודה, ובמסמכים הרפואיים שאוזכרו לעיל נרשם כי הכאבים הופיעו לאחר מאמץ פיזי בעבודה, (או בעת הרמת משא כבד בעבודה), והתובע המציא תעודה רפואית לנפגע בעבודה, המייחסת את התקף הכאבים, ואת תקופת האי כושר לארוע האמור – בנסיבות המקרה, משמדובר בתקופת אי כושר די בכך כדי לקבוע גם את הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי לבין התקף הכאבים, שגרמו לאי כושר – ואין צורך במינוי מומחה רפואי.
טיפ,
בכל מקרה אם נפגעת לאתר תאונה בעבודה או תאונה בדרך לעבודה או ממנה מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים דיני הפיצויים. במשרדים רבים נהוג לגבות את שכר טרחת עורך הדין בסוף הטיפול המשפטי בתיק עם קבלת הפיצויים לנפגע. לכן, לרוב לא תחוייבו עבור הפגישה הראושנה במשרד עורכי הדין בו בחרתם. מומלץ לאסוף את כל המסמכים הקשורים בקרות התאונה לרבות אישורי מחלות, הפניות לרופאים, מרשמים לתרופות, קבלות על נסיעות וכל מסמך האתר הקשור לתאונה ולהציגם בפגישת יעוץ משפטי מול עורך דין.
.gif){kind=small}