תאונות דרכים – תביעה נגד קרנית לאחר תאונת דרכים

הערה: המידע המוצג להלן אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו ו/או המלצה לנקיטת הליכים מכל סוג שהוא. למען הסר ספר מומלץ לפנות אל עורכי דין לפני נקיטת כל פעולה לצורך סיוע ו/או יעות ו/או ייצוג משפטי.

אדם נדרס ע"י רכב ונפגע. נהג הרכב הצליח להימלט מאזור התאונה ללא הגשת סיוע לנפגע וללא עדים. השאלה בה נדון היא ממי זכאי הנפגע לתבוע פיצויים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מדבר על הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – קרנית. תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים  כאשר אין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח.

במקרה של תאונת פגע וברח ישאל בית המשפט אם בנסיבות העניין קמה הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונה מקרנית בהסתמך על הוראות סעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הקובע כי תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצוי מאת מבטח, מהסיבה שהנהג האחראי לפיצויים אינו ידוע. מטרת הסעיף היא התמודדות עם תופעת תאונות "פגע וברח" כדי לא להשאיר את הנפגע ללא פיצוי.

תאונת דרכים - תביעה נגד קרנית:

לצורך הקמת עילת תביעה נגד קרנית לפי הוראות סעיף זה אין די בכך שהתובע אינו יודע בעת הגשת התביעה מי הוא הנהג שפגע בו ואשר אחראי לתאונה. עליו להראות כי שקד  במידה סבירה לאתרו והדבר לא עלה בידו. המועד להתגבשות אי הידיעה על זהות הנהג הפוגע הינו במועד התאונה ולא במועד הגשת התביעה.  כלומר נדרש מהנפגע לעשות פעולות על מנת לאתר את הנהג הפוגע. לדוגמא, אם יש עדים בסביבה אז לקחת מספרי טלפון על מנת לסייע בחקירה. בנוסף אם ניגש בנפגע לאחר התאונה אל המשטרה במטרה להגיש תלונה ועומד בקשר עם החוקרים כדי לבדוק אם יש תוצאות או אם ניתן לסייע וכו'.

מומלץ לפנות אל עורך דין העוסק בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולקבל ממנו סיוע משפטי מקצועי ומיידי.

מהי שקידה סבירה – פסיקה:

ראשית, חשוב לדעת כי המועד להתגבשות אי הידיעה על זהות הנהג הפוגע הינו במועד התאונה ולא במועד הגשת התביעה. בפסק דין שניתן לאחרונה במקרה תאונת דרכים שהיא תאונת פגע וברח קבע בית המשפט שלא היה ספק כי במועד התאונה התובעת לא ידעה את זהות הנהג הפוגע. באותו מקרה התובעת ראתה אותו בחטף, וכל שיכלה להגיד לגביו היה כי הוא לא היה אדם חרדי.

יחד עם זאת באותו מקרה התובעת עשתה פעולות לבירור זהותו של הנהג הפוגע: ימים ספורים לאחר התאונה היא חזרה לתחנת הדלק וניסתה לברר אם יש עדי ראיה לתאונה. היא גם ניסתה לברר אם מדובר בנהג אשר תדלק את רכבו בתחנה עובר לתאונה ואם ניתן לאתר את זהותו לפי אמצעי התשלום בהם השתמש לאחר התדלוק.

למצער, העובדים בתחנת הדלק לא יכלו לסייע בידי התובעת בעניין חשיפת זהותו של הנהג הפוגע וכן איש לא ראה את התאונה ופרטים לגבי זהות הנהגים אשר תדלקו בתחנת הדלק אסור היה למסור לה מטעמים של הגנה על הפרטיות.

התובעת לא התייאשה, וזמן מה לאחר מכן כשנודע לה באקראי כי בתחנות הדלק נהוג להתקין מצלמות – שבה לתחנה ופנתה לאחראי על התחנה כדי לברר אם במקרה צולם האירוע בו היתה מעורבת במצלמות התחנה. גם בירור זה לא היה בו כדי לסייע בידי התובעת, שכן מצלמות הותקנו רק כשנה וחצי לאחר אירוע התאונה.

מה אינו שקידה סבירה?

שני הצדדים הצטיידו בפסיקה רבה, כל אחד מזווית הראיה שלו בשאלה אם קיימה התובעת את התנאי של "שקידה סבירה" לאיתור זהותו של הנהג. לעניין שקידה סבירה ציין בית המשפט מקרים נוספים מן הפסיקה בהם לא הייתה שקידה סבירה כדלקמן:

בניגוד לנסיבות שהיו בת.א. (ת"א) 35811/05 קורן שרה נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שם אסף הנהג הפוגע את התובעת ובעלה לרכבו והסיעם הביתה מבלי שטרחו במהלך הנסיעה לברר את זהותו ולקבל את פרטיו – במקרה דנן עזב הנהג הפוגע את המקום עוד בטרם אספה התובעת את חפציה וחבשה מחדש את פאתה ומשקפיה.

כך גם בניגוד לת.א. (ת"א) 31358/05 זקס פנינה נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שם נפגעה התובעת ממונית אשר הוזמנה על ידה מתחנת המוניות וניתן היה בקלות יחסית לאתר את פרטי הנהג ע"י עיון ביומן התחנה, הרי במקרה דנן מדובר בנהג רכב אלמוני שלתובעת לא היתה כל ידיעה מוקדמת לגבי זהותו, מאין הגיע ולאן הוא שייך.

כך גם יש לאבחן מקרה זה מהמקרה בת.א. (כ"ס) 7376/03 טוקוב אריאל נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שם מדובר היה בחייל, טרמפיסט, אשר לאחר התאונה עזב את המקום שעה שהנהגים שהיו מעורבים בתאונה המשיכו לשוחח ביניהם. במקרה דנן הנהג, כאמור, עזב לאלתר את מקום התאונה.

טוענת הנתבעת כי למעשה התובעת היא זו ששחררה את הנהג הפוגע בתנועת היד שעשתה לאחר שקמה מנפילתה, ועל כן עליה לשאת בתוצאות מעשה זה שמנע ממנה את בירור זהות הנהג. ב"כ הנתבעת מפנה להודעה שמסרה התובעת במשטרה, שם אמרה את הדברים הבאים: "אני קמתי כיוון שהתביישתי, שכן אני אשה דתיה והפאה עפה לי מהראש. הנהג עשה סימן בידו האם הכל בסדר, סימנתי לו שהכל בסדר והוא נסע".