פגיעה בעובדים בשל יציאתם לשירות מילואים
מוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות
|
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: "דיון מבוא לסדרת דיונים בנושא פגיעה בחיילי המילואים בתחום העבודה". המסמך מציג נתונים כלליים על שירות המילואים ועל השלכותיו על העובד הנקרא לשירות.
יצוין כי סקירת הפגיעות שנפגעים חיילי המילואים היא כללית ואיננה ממצה. כמו כן, חלק מהפגיעות אינן ניתנות למדידה ועל כן הן מוצגות כפגיעות אפשריות. יצוין עוד כי חלק מהפגיעות שיוצגו להלן חלות על כלל אוכלוסיית המשרתים במילואים ולא רק על חיילי מילואים עובדים.
מבוא
מנתונים שסיפק משרד הביטחון עולה כי:
אחוז המשרתים (4 ימים ומעלה) במילואים מתוך היקף הזמינים לקריאה מהווה כ- 80% ביחידות קדמיות וכ-60% ביחידות עורפיות. היקפים אלו נותנים מענה לצורך מבצעי ולמשימות בט"ש.
ממוצע השמ"פ למשרתים עמד בשנת 2002 על 21.5 ימים (לעומת 19 ימים בשנת 2001). בדרג הלחימה, עמד הממוצע על 25.4 ימים. בדרג תומך הלחימה, עמד הממוצע על 19 ימים.
לדברי יו"ר תנועת "בלת"ם (בלי תנאי מילואים)", מר רועי רון, כ-10% מהאוכלוסייה משרתים במילואים וכ-3% מהאוכלוסייה נושאים במירב נטל המילואים.
חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986, קובע את התנאים לשירות מילואים, ובהם:
המרווח הנדרש ממועד תום השירות הסדיר לקריאה לשירות דו-יומי הוא שנה, למעט לשלושה מופעי שמ"פ – שירות מילואים פעיל - חד-יומי או לאחר 180 יום לצורך אימונים ותרגילים בלבד (עד עשרה ימים לחוגרים ו-12 יום לקצינים).
תינתן אתראה לשירות מילואים חודשי של 12 ימים לפחות (אלא אם כן הצו נמסר ידנית), ולשירות מילואים שנתי (ארבעה ימים רצופים או יותר) תינתן אתראה של 60 יום לפחות.
המרווח המינימלי בין שירות מילואים אחד למשנהו הוא עשרה ימים (בין שירות מילואים חד-יומי או דו-יומי לשירות מילואים חד-יומי או דו-יומי). למי ששירת 4-21 ימים המרווח המינימלי יהיה 30 יום עד לשירות המילואים הבא.
חייל מילואים נדרש לשרת מקסימום 36 ימי מילואים בשנה.
גיל הפטור משירות מילואים הוא 54 (על-פי חוק שירות ביטחון), אולם ככלל, חייל מילואים משוחרר משירות בגיל 45.
ביטוח שירות מילואים
המוסד לביטוח לאומי משלם תגמול מילואים לכל אדם שנקרא לשירות מילואים על-פי חוק שירות ביטחון, וכן למי שנקרא לאימון על-פי חוק שירות עבודה לשעת חירום.
למי ששירת שירות חד-יומי, תגמול המילואים משולם בעבור כל אחד מימי השירות.
לעובד שכיר ולעובד עצמאי ישולם תגמול בשיעור הכנסתם (החייבת בדמי ביטוח) בשלושת החודשים שקדמו לחודש תחילת שירותם במילואים, בצירוף תוספת היוקר, לחלק ב-90, כפול מספר ימי המילואים.
עובד בשכר חודשי יתבע את התגמול ממעסיקו. עובד עצמאי, תלמיד ומי שאינו עובד יתבעו את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.
התגמול המרבי לעובד שכיר ועובד עצמאי, נכון לינואר 2003:
1,160.67 ש"ח ליום - 34,820 ש"ח לחודש.
מינימום התגמול:
111.17 ש"ח ליום – 3,335 ש"ח לחודש.
מובטל הזכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומיוהנקרא לשירות מילואים, ימי השמ"פ (שירות מילואים פעיל) שיבצע לא ייכללו במנייןהימים שבהם הוא זכאי לדמי אבטלה ויקבל תגמול מילואים לפחות בשיעור דמי האבטלה שהיו מגיעים לו.
מי שעבד פחות מ-60 יום בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים יבחר את שלושת החודשים שלפיהם יחושב התגמול מתוך ששת החודשים שקדמו לשירות המילואים.
סך ההוצאה השנתית עבור ימי מילואים בשנת 2002 עמד על כ- 6 מיליון ימי מילואים.
חייל מילואים יזכה לתגמול כספי נוסף על השכר המשולם לו בעבור שירות מילואים שנתי מצטבר של 26 יום ומעלה: 300 ש"ח בעבור 26 ימים, 100 ש"ח ליום בעבור כל יום נוסף בין היום ה-27 ליום ה-31 ו-150 ש"ח נוספים בעבור כל יום נוסף מהיום ה-32 ליום ה-60.
פגיעה בחיילי מילואים עובדים[1]
פגיעה בתשלום תגמול המילואים על-ידי המוסד לביטוח לאומי
· תגמול מקסימום ותגמול מינימום: עובד שכיר או עצמאי המשתכר יותר מתגמול המקסימום לא יוכל לקבל את שכרו הקבוע בצאתו לשירות מילואים.
העובד בעבודה זמנית או בחלקיות משרה יקבל בעבור יום מילואים שכר נמוך משכרו, וכמוהו גם מי שהחל לעבוד סמוך לשירות המילואים ועובד שפוטר יותר משישה חודשים לפני שירות המילואים.
עובד במשרה חלקית: תגמולי המילואים מחושבים ללא תלות בזמן שהושקע לצורך השגת השכר, כלומר העובד במשרה חלקית יקבל תשלום לפי היקף המשרה, אף ששירות המילואים הוא שירות ב-100% משרה.
- נוסחת תשלום דמי המילואים: דמי המילואים מחושבים על בסיס של 30 יום עבודה בחודש (כלומר מחולקים ל-90), ועל כן התשלום ליום מילואים נמוך מערכו האמיתי.
פיטורים לאחר שירות מילואים
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התשי"ט–1949, קובע כי לא ניתן לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים או בשל היותו בשירות מילואים. עם זאת, בפועל, מעביד החפץ בכך יכול לפטר עובד בשל היעדרויות ממושכות מהעבודה עקב שירות מילואים, ולנמק זאת בכל דרך אחרת שיבחר.
לקרן לקליטת חיילים משוחררים וליחידה להכוונת חיילים משוחררים הוגשו במהלך שנת 2002 247 תביעות של אנשי מילואים שפוטרו מעבודתם בשל קריאתם למילואים. התביעות הוגשו לוועדות התעסוקה במשרד הביטחון. לשם השוואה, בשנת 2000 התקבלו 80 תביעות כאלה וב-1995 התקבלו 19 תביעות.
מתוך 247 הפניות טופלו 187. בגין 100 תביעות התקבל פיצוי כספי, והטיפול בארבע תביעות הסתיים בחזרה לעבודה.
קידום בעבודה
אין זה מן הנמנע כי חייל המשרת ימי מילואים רבים בשנה ייפגע מבחינת מקצועית ומבחינת קידומו בעבודה.
עבודה בזמן שירות המילואים
אזרחים רבים המשרתים במילואים נאלצים לעבוד במקביל לשירות. עובדים אלה לא יהיו זכאים לתשלום נוסף.
עובד עצמאי
לעובד עצמאי היציאה לשירות מילואים קשה יותר. בהעדר עובדים נוספים או מחליפים ייפגע העסק שלו לעתים עד כדי סכנת סגירה.
המתקבלים למקום עבודה חדש
אין התייחסות מיוחדת למי שהתקבל לעבודה חדשה. עליו להגיש בקשה לדחיית שירות לוועדה לתיאום מילואים (ולת"ם), בדומה לכל אדם שיש לו סיבה אחרת לבקש דחייה או קיצור השירות.
החזר הוצאות נסיעה לאנשי מילואים
חייל מילואים זכאי לשובר נסיעה באוטובוס אוברכבת ליום ההתייצבות למילואים וליום סיום שירות המילואים.
נוסף על כך, חיילי מילואיםזכאים להחזר הוצאות נסיעה. הזכאות היא להחזרי הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית בלבד,וההחזר מתאפשר לאחר הגשת טופס בקשה שיש לצרף אליו את כרטיסי הנסיעה כאסמכתה. אין בהסדר זה מענה לחיילים המשתמשים ברכבם הפרטי.
חובות
חייל בשירות מילואים עלול לצבור חובות וקנסות בזמן שירותו, ואותם יהא עליו לשלם כנדרש לאחר השירות.
טלפון/טלפון נייד
חייל מילואים אינו זכאי להחזר הוצאות בעבור השימוש בטלפון או בטלפון נייד בזמן השירות.
הפגיעה במשפחה
משפחתו של חייל המילואים נושאת אף היא בהשלכות נטל השירות (הוצאות שמרטפות, היעדרות מעבודה וכו') ואינה מתוגמלת על כך כלל. לכך מיתוסף גם עול הטיפול בצורכי הבית והמשפחה.
פגיעה במעסיקים
מעסיקים, שאף הם נפגעים משירות מילואים של עובד, אינם מתוגמלים בזמן שירות המילואים. (דמי ביטוח לאומי נגבים מהמעסיק גם בזמן השירות במילואים, והמעסיק מממשיך לשלם בעבור עלויות שונות כגון רכב, טלפון וכו').
פתרונות אפשריים
הצעות חוק רבות, בשלבי חקיקה שונים, מכוונות לפתור את הבעיות שהוצגו לעיל ו/או לתגמל בדרך זו או אחרת את חיילי המילואים. בהן הצעת החוק שהגישו חה"כ אבשלום וילן ואחרים בדבר הטלת סנקציות על מעסיקים אשר יפטרו חיילי מילואים,[2] הצעת חוק לזיכוי ממס של חיילי מילואים ועוד.
בעקבות פניית ראש אגף כוח-האדם בצה"ל וקצין מילואיםראשי אל נציבות שירות המדינה, נעשית כיום עבודת מטה שעניינה שיפור תנאיהם של עובדיהמדינה המשרתים במילואים ותנאי משפחותיהם.
בין היתר הועלו ההצעות שלהלן: עובדי מדינה אשר נקראים לשירות מילואים יקבלו ימי חופשעל חשבון המדינה בהתאם לימי המילואים שביצעו. עוד יקבלו עדיפות בדיונים לאישורהעלאת דרגה, יזכו לנקודות זכות בהליכי בחירת עובדים מצטיינים, ויידחהקיומם של מכרזים שמשתתף בהם מועמד המשרת שירות מילואים פעיל בעת התכנסות ועדתמכרזים.
עוד הועלתה ההצעה להעניק לעובדים ולעובדות שבני-זוגם נקראו קריאת פתעלמילואים שעה חופשית ביום עד תום תקופת המילואים, ובסופה אף חופשה נוספת מעבר למכסההשנתית.
תנועת "בלת"מ", שהיא תנועה התנדבותית של חיילי מילואים, פנתה לשדולה לקידום חיילי המילואים בכנסת בראשות חברי הכנסת אבשלום וילן ואיתן כבל בבקשה שיקדמו כמה הצעות חוק לחיזוק מערך המילואים. חלק מן ההצעות מכוונות לפתור את הבעיות שהועלו במסמך זה (מצורפות בזה הצעות חוק לחיזוק מערך המילואים).
מקורות
נתונים בסוגיות משרתי המילואים, מכתב מעו"ד רות בר, משרד הביטחון, 25 במרס 2003.
שיחת טלפון עם גב' אילנית סבינקי, סגנית קצין מילואים ראשי, 23 במרס 2003
שיחת טלפון עם מר רועי רון, יו"ר "בלת"ם", 20 במרס 2003
אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, http://www.btl.gov.il/, 23 במרס 2003
אתר האינטרנט של מפקדת קצין מילואים ראשי, http://aka.idf.il/kamlar/, 25 במרס 2003
פיטורי חיילי מילואים ממקום עבודתם, מכתב ממר עזי פרל, מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, 24 במרס 2003
שיחת טלפון עם עו"ד עידו שמיר, פורום מג"דים, 25 במרס 2003
[1] כפי שעלו משיחות עם סגן קצין מילואים ראשי, עם יו"ר "בלת"ם" ועם פורום מג"דים ומהצעות חוק שעניינן חיילי המילואים.
[2] מוצע כי המדינה לא תשכור את שירותיהם של קבלנים פרטיים שהואשמו בפיטורי חיילי מילואים.
.gif){kind=small}