לא פעם סטודנטים ועובדיםאחרים מסרבים להציג את חוזי ההעסקה שלהם, בהם כלולים סעיפים האוסרים על התארגנות. המעסיקים, מצד שני, לא רק שקיבלו שליטה מלאה על עובדים חלשים, זכו גם להטבות במסויבהיקף של עשרות מיליארדים
עובדים בישראל הפכו למרמס: רשויות מקומיות לא משלמות שכר, חברות שמירה מפירות את החוק בריש גלי, מכון ויצמן מפטר שומריםשמבקשים להתארגן, עובדים ארעיים בנמל התעופה מפוטרים, לא 120 "רק" 74, וכאילו כלום. תופעות אלה אינן חדשות וראוי היה לכתוב כל יום קטע בנושא, אבל בישראל כל הזמןמוצאים עיסוקים, שחלקם צדדיים, כדי שלא נצטרך חס וחלילה לדון בנושאיםהללו.
ההסתדרות החליטהלהשבית את המגזר הציבורי כדי שסוף סוף תיפתר הבעיה שנמשכת כבר כמה שנים, שבהןרשויות מקומיות, מועצות דתיות ושרותי כבאות, אינם משלמים את שכר העובדים, עבירה לכלהדעות. גם כך אין מחסור בעבריינים בישראל, אז הנה עוד כמה. בפעם הקודמת שההסתדרותהחלה בשביתה, הובטח לה שהכל יבוא על מקומו בשלום, אבל מה היא עוד הבטחה שלטוניתמופרת? הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים. נראה מה יהיה הפעם.
אחת מזכויות היסודהדמוקרטיות אינה נתונה לעובדים בישראל - זכות ההתארגנות. זכורים המאבקים בחיפהכימיקלים דרום, בחברת מטרודן בבאר שבע, וכעת מדווח שגם מכון ויצמן מפטר עובדי שמירההמבקשים להתארגן. לא פעם אני שומע מסטודנטים ואחרים, שבחוזה העבודה שחתמו יש סעיףהאוסר עליהם להתארגן, והם חותמים כי אין להם ברירה. כאשר אני מבקש מהם להציג בפניאת החוזה, הם חוששים לעשות זאת; משטר הפחד של עובדים במדינה עובר כל גבול. מחלקתהמחקר של הכנסת פירסמה לפני כמה חודשים מסמך קצר על זכות ההתארגנות.
אותה מחלקת מחקר פרסמה לפניחודש מחקר על הפחתת מסי מעסיקים לביטוח הלאומי, בלי לקחת בחשבון מסים כמו מס חברות, שירד גם הוא בשיעורים גבוהים ואף ממשיך לרדת (בשנת 1986 היה המס 61% וב-2005 34%ועוד היד נטויה - הכוונה להוריד המס ל-25% ואף נמוך מכך). כאשר מדובר על מס מעסיקיםלביטוח הלאומי, שיעור המס ירד מ-15.35% ב-1986 ל- 5.68% ב-2005 - שווי ההטבה הזאתבלבד ב-2005 הוא 19 מיליארד שקל. נו, באמת, אז איך אתם רוצים שיהיה למעסיקיםהמסכנים כסף כדי לשלם לעובדים, ולא רק זאת - גם לאפשר להם איזו אמירה במקום העבודהבאמצעות נציגות עצמאית.
.gif){kind=small}