נכון שבשביל כבור צריך לעבוד, אבל 260 אלף המובטלים אינם בטלנים, אינם רמאים ואינם נטולי יוזמה. הם קורבנותיה של כלכלת השוק הגלובאלית, הגובה מחיר נורא מהחלשים

המספרים המעודדים כביכול המצביעים על ירידה בשיעור האבטלה מסתירים מאחוריהם רבבות עובדי קבלן שמפוטרים, כדי שלא יקבלו פיצויי פיטורים

האבטלה הגואה מאפשרת למקומות העבודה להיות בררנים יותר ונחמדים פחות; שירלי אתגר, מובטלת בעלת תואר ראשון, מתארת את המסע בלב המאפליה של מכוני ההשמה

250 אלף אנשים בישראל חיים מחוץ למעגל העבודה, והמספר הזה עוד יגדל בשנה הקרובה. לרבים מהם לא נותר אלא להסתפק בחתימה הדו-שבועית בלשכת התעסוקה לקבלת דמי אבטלה

את הודעת הפיטורין קיבלתי משלמה, יום לפני ערב שבועות. שלמה הוא מסוג המעבידים שכל אחד רוצה לעבוד בשבילם: לא צועק, לא מתעצבן, נותן את המשכורת בראשון לחדש כמו שעון, אדם נחמד מטבעו, שצוחק עם העובדים

אז מצאת את עצמך במקום הלא נעים הזה, שנקרא "מובטלות". זה נראה כמו סוף העולם, הלחצים הכלכלים והחברתיים קשים, ובאיזה שהוא מקום אתה נקרע בין הצורך למצוא פרנסה במהירות האפשרית

איך מצטיירת ההרגשה של לקום כל בוקר בשעה שבא לך, להסתובב בבית בגופייה ומכנסי שורטס, לקפוץ לאכול אצל ההורים אם מתחשק ואם יש אופציה כזו ולגלוש מידי פעם באינטרנט. נשמע כיף חיים? אז זהו