פרק א': פרשנות

1. הגדרות 

   בחוק זה -

   "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לרבות צו
     הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, והסדר קיבוצי בכתב;

   "מעסיק בפועל" - מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם, למעט יחיד
     שהעובד האמור מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד; לענין זה, "שירותי
     סיעוד" - כהגדרתם בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
     התשנ"ה-1995;

   "קבלן כוח אדם" - מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה
     אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-
     1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;

   "השר" - שר העבודה והרווחה.

פרק ב': רישוי

2. רשיון 

   (א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר
       ועל פי תנאי הרשיון.

   (ב) רשיון לפי סעיף זה יינתן לתקופה של שנה אחת, וניתן לחדשו לתקופות
       נוספות של שנה אחת בכל פעם.

   (ג) סבר השר שאין לחדש רשיון, יודיע לבעל הרשיון את נימוקיו לכך לפחות
       30 ימים לפני מועד פקיעת הרשיון, ויתן לו הזדמנות להביא טענותיו
       לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר על החלטתו שלא לחדש את הרשיון,
       יתחדש הרשיון לתקופה נוספת של שנה בכל פעם.

   (ד) הבקשה למתן רשיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו
       אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

3. תנאים למתן רשיון 

   (א) לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל
       אלה:

       (1) הוא, או המנהל המועסק על ידיו, לפי הענין, הם בעלי ניסיון של
           לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם;

       (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו
           כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו,
           והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
           בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה
           האמורים;

       (3) בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון לא הורשע מבקש הרשיון או ממלא
           תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה
           או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם.

   (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר להתנות את מתן הרשיון
       בקיומם של תנאים לשם הסדרת פעילות תקינה של מבקש הרשיון, ובין היתר
       רשאי הוא להתנות את מתן הרשיון בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש
       הרשיון ובקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים.

   (ג) השר רשאי לסרב ליתן רשיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו
       או לסייגו, לפי הוראות סעיף 6.

   (ד) הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין ההחלטה שלא
       לחדש רשיון כאמור בסעיף קטן 2(ג).

4. תנאים ברשיון 

   (א) השר רשאי לקבוע ברשיון תנאים לגבי הנושאים המנויים בסעיף 3(א) ו-
       (ב) שיש לקיימם; השתנו הנסיבות לאחר מתן הרשיון, רשאי השר להוסיף
       ברשיון תנאים בנושאים האמורים.

   (ב) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו
       אותם ככלולים ברשיון בנושאים המנויים בסעיף 3(א) או (ב) או בנושאים
       אחרים, דרך כלל או לסוגים של קבלני כוח אדם.

5. החלטת השר בבקשה 

   סבר השר שיש להיעתר לבקשה, יתן רשיון למבקש; סבר השר כי אין להיעתר
   לבקשה או שיש להתנות תנאים כאמור בסעיפים 3(ב) או 4(א), יודיע השר
   למבקש או נימוקיו ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו.

6. ביטול רשיון או התלייתו 

   (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג את
       הרשיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כוח האדם אחד מאלה:

       (1) הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
       (2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
       (3) הוא הפר תנאי שברשיון;
       (4) הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או
           בעבירה שמפאת החומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן
           כוח אדם;
       (5) הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו
           צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על
           פירוק מרצון;
       (6) הוא הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק,
           בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, לאחר
           שניתנה לו התראה מאת השר.

   (ב) הוגש נגד בעל רשיון כתב אישום לפיו הוא עלול להיות מורשע בעבירה
       כאמור בסעיף קטן (א)(4) או הוגשה בקשה להכרזתו כפושט רגל, ואם הוא
       תאגיד - הוגשה בקשה למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי
       השר, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להביא טענותיו, להתלות את
       רשיונו עד לסיום ההליכים.

7. המשך העסקת עובדים 

   קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל, הותלה או לא חודש רשאי להמשיך ולהעסיק את
   העובדים שהעסיק אצל זולתו ערב הביטול, ההתליה או אי-החידוש למשך תקופה
   שהורה השר; השר רשאי להורות כאמור אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על
   העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול הרשיון, או התלייתו או אי-חידושו.

8. ערעור 

   הרואה את עצמו נפגע מהחלטת השר לגבי בקשה שהגיש, תנאי ברשיון, ביטול
   הרשיון, התלייתו או אי-חידושו על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה
   בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.

9. דיווח והודעה על שינוי בפרטים 

   (א) בעל רשיון ימסור לשר, אחת לשנה במועד שיורה השר, דין וחשבון, מאושר
       על ידי רואה חשבון, על עיסוקו כקבלן כוח אדם, שיכלול נתונים בדבר
       מספר עובדיו, לפי ענף עבודה, מקומות עבודתם, תקופות עבודתם, שכרם,
       תשלומים בקשר לעובדיו על פי חיקוק, ונתונים נוספים כיוצא באלה
       שיורה השר.

   (ב) נתקיימו, לדעת השר, נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ימסור בעל רשיון
       לשר, לפי דרישתו, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) מדי תקופה הקצרה
       משנה שהורה השר.

   (ג) בעל רשיון יודיע לשר בכתב על כל שינוי בפרט שהוא מסר לפי פרק זה
       תוך 30 ימים מיום השינוי.

10. מתן שירותים בין-ארציים של כוח-אדם 

    (א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם
        תושבי ישראל או של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם
        כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור וזאת
        בנוסף לרשיון כאמור בסעיף 2.

    (ב) על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחוייבים;
        בנוסף לכך רשאי השר לסרב מתן ההיתר, להתנות את מתן ההיתר בתנאים
        נוספים, או לקבוע תנאים כאמור בהיתר בהתחשב, בין היתר, בצורך
        בקיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, ולגבי מתן שירותי
        כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל - גם במצב התעסוקה בישראל.

    (ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם
            תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים
            בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, שתשולם בידי
            מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה - אגרת
            רישיון שנתית).

        (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע
            הוראות ותנאים בדבר פטור מאגרה שנתית או סכום מופחת של אגרה
            שנתית לגבי היתר כאמור בפסקה (1) שענינו מתן שירותי כוח אדם
            כאמור באותה פסקה בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע.

        (3) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם
            לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד
            שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.

פרק ג': תנאי עבודה

11. חובת עריכת הסכם עבודה בכתב 

    (א) תנאי עבודה של העובד אצל קבלן כוח אדם ייערכו בהסכם בכתב ביניהם,
        אלא אם חל עליהם הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל
        קבלן כוח האדם.

    (ב) קבלן כוח אדם ימסור לעובד לפני תחילת העסקתו עותק מההסכם בכתב
        שנערך ביניהם; חל עליהם הסכם קיבוצי, יאפשר הקבלן לעובד לעיין בו.

12. איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום 

    (א) לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש בדרך כלשהי מעובד שהוא מעסיק או
        ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו, בין
        במישרין ובין בעקיפין.

    (ב) מי שאצלו מועסק בפועל עובד של קבלן כוח אדם לא ידרוש ולא יגבה
        מהעובד בדרך כלשהי תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן
        כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו, בין במישרין בין בעקיפין.

    (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי תשלום בעד הכשרה מקצועית אם
        היא ניתנת למועמד לעבודה לפני תחילת העסקתו בידי קבלן רוח אדם לשם
        הכשרתו לעבודתו.

    (ד) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או
        לסוגים, סייגים ותנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית, לרבות
        בדבר סוגי הכשרה מקצועית שאין לחייב את העובד או המועמד לעבודה
        בתשלום בעדם לפי סעיף זה.

12א. העסקת עובד של קבלן כוח אדם 



     (א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על
         תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה
         בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.

     (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר
         העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד
         שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה
         עשר חודשים.

     (ג) הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה
         חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב),
         ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או
         תקופת ההארכה, לפי הענין.

     (ד) נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף
         קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם
         אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק
         בפועל.

13. החלת תנאי עבודה 

    (א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי,
        החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם,
        יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו
        מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל
        המעסיק בפועל.

    (ב) חלים על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי
        ההוראה שהיא לטובת העובד; לענין סעיף קטן זה, "הסכם קיבוצי" -
        לרבות הסכם קיבוצי החל על עובדים מכוח סעיף קטן (א) או הסכם
        קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה אצל קבלן כוח האדם.

    (ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח
        האדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים,
        התשי"ז-1957, ובלבד שהסכם כאמור הורחב בצו הרחבה, וההגדרה "הסכם
        קיבוצי" שבסעיף 1 לא תחול לענין זה.

13א. אי-תחולה על עובד מחשוב 

     סעיפים 12א ו-13 לא יחולו על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק
     בפועל בתפקידי מחשוב; לענין זה, "תפקידי מחשוב" - תחזוקה, פיתוח
     והטמעה של מערכות מחשוב.

14. בוטל 

15. תניה בטלה בחוזה 

    תניה בחוזה האוסרת, בין לחלוטין ובין באופן זמני, על המעסיק בפועל
    במקום העבודה שבו מועסק עובדו של קבלן כוח האדם להעסיק את העובד, או
    האוסרת, במישרין או בעקיפין, על העובד כאמור להיות עובדו של המעסיק
    בפועל במקום עבודה כאמור - אין לה תוקף.

16. איסור העסקה בשביתה או השבתה 

    קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא
    יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או
    ההשבתה מתקיימות.

17. שמירת זכויות 

    הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי או
    חוזה עבודה.

18. איסור התניה 

    זכותו של עובד לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לויתור.

פרק ד': הוראות שונות

19. פיקוח 

    (א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרד העבודה והרווחה לשם פיקוח על
        ביצוע הוראות חוק זה.

    (ב) קבלן כוח אדם ימסור למפקח, לפי דרישתו, כל מידע, פרטים ומסמכים
        הקשורים בפעולותיו, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי
        במועדים שצויינו בה.

    (ג) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח -

        (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם,
            או שבו מתנהל עסקו של קבלן כוח אדם, ובלבד שלא ייכנס למקום
            המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט;

        (2) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר ולהעתיק מהם;

        (3) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע
            תפקידו.

    (ד) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, ובהתקיים חשד סביר לעבירה כאמור,
        יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3
        לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ובלבד שהנחקר לא חייב לתת תשובה
        שיש בה כדי להפלילו.

20. עונשין 

    (א) אלה דינם כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-
        1977, (להלן - חוק העונשין):

        (1) העובר על הוראות סעיפים 9, 12(א) או (ב), 16 או 19(ב);
        (2) קבלן כוח אדם שלא קיים חובותיו על פי סעיף 11.

    (ב) העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א), דינו - מאסר ששה חודשים.

    (ג) מי שהפריע למפקח להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף 19, דינו - מאסר ששה
        חודשים.

21. חובת פיקוח 

    (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף
        20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה,
        דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה,
        "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף - למעט שותף מוגבל - ופקיד
        שתפקידו למנוע הפרת חוק זה.

    (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר
        חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית
        וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

21א. דין המדינה 

     לענין חוק זה דין המדינה כשהיא המעסיק בפועל, כדין כל מעסיק בפועל.

22. שמירת דינים 

    חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע ממנו.

23. סמכות בית הדין 

    לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בהוראות חוק זה.

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (בקשה לרשיון), התשנ"ו- 1996

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ד) ו-25 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח
אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות 

    "רשיון" - רשיון לפי סעיף 2 לחוק, לעיסוק כקבלן כוח אדם;

    "ערובה" - כמשמעותה בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם (ערובה),
              התשנ"ו-1996;

    "השר" - לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן רשיון לקבלן כוח אדם.

2. הגשת הבקשה 

    (א) הבקשה לרשיון תושג לשר, בכתב, בשני עותקים, לפי טופס שניתן להשיגו
        במשרד העבודה והרווחה, ובצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן
        מתבססת הבקשה לרשיון.

    (ב) בקשה לרשיון תכלול, בין היתר, פרטים בדבר -

        (1) התנאים הפיסיים במשרדי קבלן כוח האדם, לרבות תנאים סניטריים
            הולמים, דרכי גישה חופשית לנכים ולמוגבלים, וכן קיום חדר
            נפרד לראיונות, המבטיח את פרטיותם של מועמדים לעבודה אצל קבלן
            כוח האדם; היה מבקש הרשיון קבלן כוח אדם שהחל בפעילותו טרם
            כניסת החוק לתוקף - פרטים בדבר תכניותיו להתאמת התנאים
            הפיסיים כאמור במהלך תקופת הרשיון;
        (2) הנתונים הדרושים לשם חישוב סכום הערובה.

    (ג) בקשה לרשיון רשאי להגיש -

        (1) בתאגיד - מנהל התאגיד;
        (2) בעסק שאינו תאגיד - בעל העסק.

    (ד) לבקשה לרשיון יצורפו מסמכים אלה:

        (1) לגבי תאגיד - תעודה המעידה על רישומו כדין בצירוף מסמכי היסוד
            של התאגיד;
        (2) לגבי עסק שאינו תאגיד - תעודה המעידה על רישום העסק לצורכי מס
            הכנסה או מס ערך מוסף;
        (3) מסמך המעיד על מינוי מנהל התאגיד או המעיד על הבעלות בעסק,
            לפי העניין;
        (4) הסכמה בכתב של מנהל התאגיד, בעל העסק וכל מי שממלא תפקיד בכיר
            בתאגיד או בעסק, לפי הענין, שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם
            הפלילי כמשמעותו החוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.

    (ד) מי שבעת הגשת הבקשה לרשיון עדיין אינו קבלן כוח אדם, יגיש בקשה
        לרשיון בשינויים האלה:

        (1) במקום המסמכים המנויים בתקנת משנה (ד)(1) עד (3), יגיש תיאור
            מפורט של התאגיד או העסק המתוכנן, לפי הענין, מבנהו וזהות
            מנהלו;
        (2) הסכמה כאמור בתקנת משנה (ד)(4), יתן גם כל מי שידוע בעת הגשת
            הבקשה כי הוא עתיד למלא תפקיד בכיר בתאגיד או בעסק.

3. השלמת פרטים 

    השר רשאי לדרוש ממבקש הרשיון הבהרות, פרטים נוספים, מסמכים ותצהירים
    נוספים הנחוצים, לדעתו, לשם טיפול בבקשה.

4. החלטה בבקשה לרשיון 

    (א) השר יחליט בבקשה לרשיון תוך שלושה חודשים מיום הגשתה, תוך חודשיים
        מיום קבלת פרטים ומסמכים עקב דרישה לפי תקנה 3, או תוך שבועיים
        מיום השימוע לפי סעיף 5 לחוק אם לא באה בעקבותיו דרישה לפי תקנה
        3, הכל לפי המאוחר.

    (ב) החליט השר ליתן את הרשיון, יודיע למבקש הרשיון על הכוונה לתתו
        לאחר שימציא ערובה.

    (ג) החליט השר על יסוד בקשה שהוגשה לפי תקנה 2(ה) כי נתקיימו במבקש
        הרשיון, לכאורה, התנאים למתן רשיון, יודיע לו על כוונה ליתן רשיון
        לאחר שישלים את המסמכים המנויים בתקנה 2(ד) ולאחר שימציא ערובה,
        ובלבד שלא יחול שינוי מהותי, לדעת השר, בפרטים ובמסמכים שעליהם
        הושתתה הבקשה.

    (ד) לא הומצאה לשר ערובה תוך שלושים ימים מיום הודעת השר כאמור בתקנת
        משנה (ב) או (ג), לפי העניין, רשאי השר לבטל את הודעתו כאמור.

5. מתן רשיון 

    נתקיימו במבקש הרשיון התנאים לכך לפי החוק וקיים את המוטל עליו לפי
    תקנות אלה, יתן לו השר רשיון, ותוקפו מיום נתינתו.

6. תחילה 

    תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ"ו- 1996

תיקון (16 באפריל 1997) ק"ת 5825: תקנה 1, 3, 3א, 10.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(א)(2) ו-25 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני
כוח-אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות 

    בתקנות אלה -

    "ועדה מייעצת" - ועדה מייעצת שהוקמה לפי תקנה 5;

    "נכס פיננסי" - כל אחד מאלה:
            (1) איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק;
            (2) איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק;
            (3) פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל
                פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד העבודה
                והרווחה;
            (4) פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות
                ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956, שניתן לפרעון
                מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן
                לשעבוד לטובת משרד העבודה והרווחה;
            (5) ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח,
                התשמ"א-1981 (להלן - חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של
                ערבות בנקאית;
            (6) הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית לפיצויים
                המייפה את כוחו של משרד העבודה והרווחה למשוך כספים של
                קבלן כוח האדם למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו,
                ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח
                האדם ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת
                לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל
                שחייב קבלן כוח האדם להמציא לפי תקנות אלה;
            (7) תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו בחוק
                עסקי ביטוח, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי
                קבלן כוח האדם.

    "ערובה" - ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת;

    "ערובה מתאימה אחרת" - שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד
            העבודה והרווחה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר;

    "ערבות בנקאית" - ערבות בנקאית לטובת משרד העבודה והרווחה, בתנאים
            ולפי נוסח שאישר השר, שניתנה על ידי כל אחד מאלה:

            (1) קבלן כוח אדם;
            (2) חברת האם של קבלן כוח אדם שהוא חברה בע"מ;
            (3) לקוח של קבלן כוח אדם, אשר הסב לטובת משרד העבודה והרווחה
                ערבות בנקאית שנתן לו אותו קבלן כוח אדם;

    "קבלן כוח אדם חדש" - מי שהגיש בקשה למתן רשיון לעיסוק כקבלן כוח אדם
            ולא עסק בפועל כקבלן כוח אדם בשנה שלפני הגשת הבקשה;

    "השר" - לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין מתן רשיון לפי סעיף 2 לחוק
            לעיסוק כקבלן כוח אדם.

2. המצאת ערובה 

    (א) הערובה שימציא קבלן כוח אדם לשר להבטחת חובותיו כלפי עובדיו, תהיה
        בסכום האמור בתקנה 3 ותינתן -

        (1) במועד הקבוע לכך בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם
            (בקשה לרשיון), התשנ"ו-1996;
        (2) בטרם הגיע מועד חידוש הרשיון על פי סעיף 2 לחוק, אם סכום
            הערובה שהמציא קבלן כוח האדם שונה מן הסכום הדרוש על פי תקנה
            3 ליום חידוש הרשיון; קבלן כוח אדם רשאי במקרה זה להמציא
            ערובה נוספת לזו שהמציא, שתהא בסכום ההפרש בין הסכום הדרוש על
            פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא;
        (3) בעת שנדרש לכך בהתאם לתקנה 4(ב);
        (4) עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה שבידיו פג או עומד
            לפוג.

    (ב) המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר.

    (ג) קבלן כוח אדם רשאי בכל עת, בכפוף לתקנת משנה (ב), להמיר ערבות
        בנקאית שהמציא לפי תקנות אלה, כולה או חלקה, בערובה מתאימה אחרת
        או להיפך, ובלבד שלא ישונה הסכום הכולל של הערובה.

3. סכום הערובה 

    (א) ערובה תהיה בסכום השווה למחצית הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר
        עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של
        150,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; לענין זה, "הוצאות בשל
        שכר עבודה" - לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה
        ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו ולהבטחת פיצויי
        פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12
        החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם -

        (1) לגבי קבלן כוח אדם שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת
            הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו
            בפועל;
        (2) לגבי קבלן כוח אדם חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן
            שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רשיון.

    (ב) חישוב סכום הערובה ייעשה על בסיס דו"חות כספיים מלאים ומאושרים
        אחרונים של קבלן כוח האדם, מאזני בוחן עדכניים שלו וכן דיווחיו
        השוטפים לרשויות מס הכנסה, והכל באישור רואה חשבון מוסמך או יועץ
        מס הרשום בפנקס יועצי המס.

    (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם שעיסוקו מתנהל במסגרת
        תאגיד שבו מתנהל גם עסק של לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות
        התעסוקה, התשי"ט-1959, ושמחזור העסקים הכולל של התאגיד כאמור עולה
        על 300,000 שקלים חדשים בממוצע חודשי ל-12 החודשים שקדמו להמצאת
        הערובה - ייקבע סכום הערובה לגביו לפי מחצית הוצאותיו בשל שכר
        עבודה, אף אם הסכום האמור נמוך מן הסכום הנקוב בתקנת משנה (א).

    (ד) סכום הערובה האמור בתקנת משנה (א) יופחת ב-10 אחוזים ממנו -

        (1) לקבלן כוח אדם שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק
            הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
        (2) לקבלן כוח אדם שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או
            יותר ברציפות.
        ואם היה קבלן כוח אדם זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו-(2) גם יחד,
        תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה;

    (ה) השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום
        הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן
        כוח אדם שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים
        ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב
        עם חוות הדעת כאמור.

    (ו) הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב-1 בספטמבר של כל שנה לפי
        שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי
        (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, למן ה-1 בספטמבר של השנה שקדמה לה;
        השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.

3א. ערובה לקבלן כוח אדם הנותן שירותים בין-ארציים 

     קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם בין-ארציים לפי סעיף 10 לחוק
     ימציא ערובה לפי תקנות אלה בכפוף להוראות אלה:

     (1) הערובה שתומצא תהא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת, למעט
         האמור בפסקה (6) להגדרת "נכס פיננסי" שבתקנה 1;

     (2) סכום הערובה ייקבע לפי הוראות תקנה 3, ואולם יראו לענין זה כאילו
         בתקנה 3(א), במקום "מחצית הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה
         לעובדים שהוא מעסיק לעבודה אצל הזולת" נאמר "מלוא הוצאות קבלן
         כוח האדם בשל שכר עבודה לעובדים שאינם תושבי ישראל שהוא מעסיק
         אצל הזולת, ולא פחות ממכפלת שכר המינימום, כמשמעותו בחוק שכר
         מינימום, התשמ"ז-1987, במספר העובדים כאמור.

     (3) הוראות תקנה 3(ג) ו-(ד) לא יחולו לענין זה.

4. שינוי במהלך תקופת הרשיון 

    (א) חל בחודש מסוים במהלך תקופת הרשיון של קבלן כוח אדם, שינוי של 20
        אחוזים או יותר בהוצאותיו בגין שכר עבודה כאמור בתקנה 3(א),
        בהשוואה להוצאות כאמור ששימשו לחישוב הערובה שהמציא, יודיע על כך
        קבלן כוח האדם לשר תוך חודש ממועד השינוי האמור.

    (ב) חל שינוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לדרוש מקבלן כוח אדם
        המרת הערובה שהמציא בערובה בסכום הדרוש על פי תקנה 3 נכון למועד
        הדרישה, או המצאת ערובה נוספת לזו שהמציא, בסכום ההפרש שבין הסכום
        הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא.

5. ועדה מייעצת 

    (א) השר ימנה ועדה מייעצת של 6 חברים כמפורט להלן:

        (1) נציג השר, אשר ישמש יושב ראש;
        (2) ממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה;
        (3) רואה חשבון;
        (4) נציג היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה;
        (5) נציג עובדים לפי המלצת ארגון עובדים שהוא, לדעת השר, יציג
            ונוגע בדבר;
        (6) נציג מעבידים לפי המלצת ארגון מעבידים שהוא, לדעת השר, יציג
            ונוגע בדבר.

    (ב) הועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שלושה
        מחבריה ובהם היושב ראש.

    (ג) הועדה המייצעת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי
        תפקידיה ובכפוף לתקנות אלה.

6. עילה לחילוט 

    ראה השר כי קבלן כוח אדם נמנע מלקיים חובה מהותית שלו כלפי עובדיו,
    כולם או חלקם, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לחלט את הערובה
    שהמציא קבלן כוח האדם, כולה או מקצתה.

7. הליך החילוט 

    (א) התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע יושב ראש הועדה המייעצת על
        כך לקבלן כוח האדם וייתן לו הזדמנות, תוך פרק זמן סביר בהתחשב
        בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיו בפני הועדה.

    (ב) מצאה הועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט וכי חילוט עשוי להועיל
        בנסיבות הענין, תמליץ לשר על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל
        אופן השימוש בסכום האמור.

    (ג) השר רשאי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה,
        לשם מתן הזדמנות לקבלן כוח האדם למלא את חובותיו שבשל הפרתן נשלחה
        אליו הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש הועדה המייעצת יודיע על
        כך לקבלן כוח האדם והדחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום
        שהודיע כאמור.

8. שימוש בכספי חילוט 

    השר יחליט, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, בדבר אופן השימוש בכספי
    החילוט לצורך קיום ההתחייבויות של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, שבשל
    הפרתן הוחלט על חילוט.

9. תחילה 

    תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק (להלן - יום התחילה).

10. הוראות מעבר 

    קבלן כוח אדם שהמציא ערובה לפני תחילתן של תקנות אלה יהיה זכאי להמציא
    תחתיה ערובה חדשה לפי תקנות אלה על פי אחת מאפשרויות אלה, לפי בחירתו:

    (1) מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה החדשה
        ותקופת הרשיון תהיה שנה ממועד זה;

    (2) מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה המקורית
        ותקופת הרשיון לא תשתנה עקב המצאת הערובה החדשה.

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית),
  התשנ"ח-1997

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ד) ו-25 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח
אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,
אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות 

   בתקנות אלה -

   "הכשרה מקצועית מוכרת" - הכשרה מקצועית בקורס שנתקיים בו אחד מאלה:

     (1) ניתנה בסיומו תעודת גמר, דיפלומה, תעודת השתלמות או תעודת מקצוע,
         שהיא מוכרת בידי שר העבודה והרווחה;

     (2) ניתנים בסיומו רשיון או הסמכה על פי חיקוק;

     (3) הוא מתקיים במוסד בעל ניסיון מוכח בהכשרה מקצועית, במשך 20 שעות
         הוראה לפחות, ובסיומו ניתנת תעודת גמר מטעם המוסד האמור;

   "מועמד לעבודה" - מי שמציע לקבלן כוח אדם כי יעסיק אותו לשם עבודה אצל
     הזולת וטרם החל לקבל שכר, לרבות מי שהועסק בעבר בידי אותו קבלן כוח
     אדם ונותקו יחסי עובד ומעביד עמו;

   "קבלן כוח אדם" - בעל רשיון לעסוק כקבלן כוח אדם לפי סעיף 2 לחוק;

   "שעת הוראה" - יחידת לימוד בת 45 דקות רצופות לפחות.

2. תנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית 

   לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש ממועמד לעבודה, בדרך כלשהי, תשלום בעד
   הכשרה מקצועית, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

   (1) היא הכשרה מקצועית מוכרת;

   (2) המועמד לעבודה נתן הסכמתו מראש לתשלום בעד ההכשרה המקצועית, בכתב
       הכולל פרטים אודות ההכשרה המקצועית, לרבות רמתה, היקף שעות ההוראה
       שלה, נושאיה, טיב ההכרה בה והתנאים לחיוב בתשלום בעדה על פי תקנות
       אלה;

   (3) המועמד לעבודה השלים את ההכשרה המקצועית ובסמוך לכך הציע לו קבלן
       כוח האדם עבודה בתחום אותה הכשרה, והמועמד לעבודה סירב לקבל את
       העבודה האמורה או הפסיק מרצונו לעבוד בה לפני תום ארבעה חודשים מן
       היום שהחל לעבוד בה.

3. תחילה

   תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן ברשומות