חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות 

  שר העבודה והרווחה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העבדת עובדת בעבודה
  פלונית, בתהליך ייצור פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד
  בבריאות האשה.

2. תנאים לעבודת לילה 

  (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה
      של הכנסת, תנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה
      או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של
      עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה
      על העבדת עובדת בלילה.

  (ב) "לילה" - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין
      6.00 ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.

  (ג) לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה
      לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן
      זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות
      וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:

      (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה והרווחה בתקנות, לאחר שנוכח,
          כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה
          עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
      (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמסדות לטיפול
          בזקנים או בילדים;
      (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
      (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובבתי עינוג כמשמעות שעשועים
          ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;
      (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
      (6) בתפקידי הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי,
          כשאין העבודה עבודת כפיים;
      (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעבידה כל פיקוח על
          הזמן שבו נעשית העבודה;
      (8) בשירותי תעופה וים;
      (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-
          לאומיות.

3. סמכות בית הדין לעבודה 

  (א) לבין דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן
      בהוראות סעיף 2(ג).

  (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור בסעיף קטן (א),
      שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום היווצר העילה.

4. סירוב לעבוד בלילה 

  עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה,
  רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין
  היא מסכימה לעבוד בלילה.

5. בוטל 

6. חופשת לידה 

  (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך
      חופשת הלידה.

  (ב) חופשת הלידה היא שנים עשר שבועות, מהם ששה שבועות או פחות מזה,
      כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

  (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה כאמור
       בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

       (1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא
           יותר מארבעה שבועות, ובלבד שחופשת הלידה לא תעלה בסך על ששה
           עשר שבועות;
       (2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר
           יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

  לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על
  מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

  (ג) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה
      בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
      הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הארכת תקופת חופשת הלידה בשל
      אשפוז לפי הוראות סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) ובלבד שכל ההארכות
      לפי הסעיפים הקטנים האמורים לא יעלה יחד על 4 שבועות.

  (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית
      החולים לאישפוז, תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב)
      או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

      (1) להאריך את חופשת הלידה עד לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז,
          אך לא ביותר מארבעה שבועות, ובלבד שחופשת הלידה לא תעלה בסך
          הכל על ששה עשר שבועות;
      (2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר
          יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

      לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על
      מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

 (ד1) (1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים תקופה של
          6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים
          קטנים (ב), (ב1), (ג) ו-(ד), זכאית להאריך את חופשת הלידה
          כמפורט בפסקאות משנה (א) עגד (ד), לפי התקופה הארוכה מביניהן:

          (א) בשבוע אחד, אם האשפוז היה 6 שבועות לפחות;

          (ב) ב-2 שבועות, אם האשפוז היה 8 שבועות לפחות;

          (ג) ב-3 שבועות, אם האשפוז היה 10 שבועות לפחות;

          (ד) ב-4 שבועות, אם האשפוז היה 12 שבועות לפחות.

      (1א) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הארכת חופשת הלידה לפי
           הוראות סעיפים קטנים (ב1)(1), (ג) ו-(ד)(1), ובלבד שכל
           ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-ד(1) לא יעלו יחד על
           4 שבועות.

      (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה
          על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע השר.

      (3) לענין סעיף קטן זה, "תקופת חופשת הלידה" - התקופה שמתחילת
          חופשת הלידה ועד לסיומה.

  (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת
      העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים, ובלבד
      שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה.

  (ו) שר העבודה והרווחה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא
      חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה
      על ששה שבועות.

  (ז) בטל.

  {תוקף סעיף קטן (ח)עד 30 באפריל 2007}
  (ח) (1) עובד שאשתו ילדה, יתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת
          חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום
          הלידה, אם התקיימו כל אלה:

         (א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק
             מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות
             הראשונים שלאחר יום הלידה;

         (ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקה משנה (א).

      (2) שר העבודה והרווחה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין
          השאר כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני בני הזוג.

      (3) שר העבודה והרווחה יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,
          נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לחופשת לידה לפי
          הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).

  (ט) היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע
      בזכויות התלויות בוותק אצל מעבידה.

6א. חופשת אימוץ

   (א) האמור בסעיפים 6, 7(ד),7א ו-9(ג) יחול בשינויים המחוייבים
       ובתיאומים ששר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של
       הכנסת, יקבע בתקנות, גם על עובדת המקבלת לביתה לשם אימוץ ילד
       שגילו אינו עולה על עשר שנים, ובלבד שהעובדת תהיה זכאית לחופשה
       האמורה בסעיף 6 (להלן - החופשה העיקרית) מהיום שבו נתנה הודעה
       לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981,
       ולהיעדרות האמורה בסעיף 7(ד) מהיום שבו נסתיימה החופשה העיקרית.
       לענין סעיף זה, "עובדת" - לרבות עובד.

   (ב) התקבל ילד לאימוץ על ידי שני בני זוג, יחולו ההוראות בדבר החופשה
       העיקרית רק על אחד מהם, לפי בחירתם, בהתאם לתקנות שקבע שר העבודה
       והרווחה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

6ב. חופשה להורה מיועד

   האמור בסעיפים 6 ו-7א יחול, בשינויים המחוייבים ובתיאומים ששר העבודה
   באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת יקבע בתקנות, גם על עובדת שקיבלה
   למשמורתה ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור
   הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.

7. זכות להיעדר מהעבודה 

  (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא
      כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע
      הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.

  (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.

  (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:

      (1) בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההריון מחייב
          זאת ובמידה שאישר; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות
          התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה;
      (2) מתום חופשת הלידה עד תום ששה חודשים מאותו יום, אם אישר רופא
          כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי
          פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
      (3) מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום - שעה אחת
          ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה; ההיעדרות המותרת על-פי
          פסקה זו היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה,
          התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה.
      (4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפול הפריה חוץ-גופית,
          אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר,
          ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו
          כדין היעדרות מפאת מחלה.
      (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או
          משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים
          בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור;
          העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא
          תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק;
          הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו
          מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה
          זו -

          "אישור" - הפניה מראש או אישור בדיעבד;
          "לשכת סעד" - כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
          "מקלט לנשים מוכות" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או
            לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות
            מקומית;
          לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על
          מימושה למעביד בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה.

  (ג1) הוראת סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.

  (ד) (1) עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו
          מקום עבודה לפחות עשרים וארבעה חודשים רצופים, רשאית להיעדר
          מהעבודה, מראשית השבוע השביעי שאחרי הלידה, מספר חודשים כרבע
          ממספר החודשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר משנים עשר חודשים
          וחלק של חודש לא יבוא במנין.
      (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא
          תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
      (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום
          תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל
          המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום
          שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.

  (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) אף כשהן חלות מכוח סעיף 6א יחולו, בשינויים
       המחוייבים, על עובד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה
       לפחות עשרים וארבעה חודשים רצופים עד יום הולדת ילדו, ובלבד
       שנתקיים בו אחד מאלה:

       (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חודשים רצופים לפחות בסמוך
           לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
       (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או
           מחלה של בת זוגו.

  (ד2) נעדר אחד מבני-זוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי
       הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן-הזוג השני; אולם
       אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או
       (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על-פי הוראות אותם
       סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.

  (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1),
       יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד.

  (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה
       של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה,
       מאת בני-זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.

  (ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר
          מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי
          ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי
          רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד
          הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות
          מחוץ לתחנה על-פי הפניית התחנה.
          בפסקה זו, "רופא נשים" - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד
          ובגינקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים (נוסח חדש),
          התשל"ז-1976 (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת
          התואר האמור, במוסד מוכר לפי הפקודה, בפיקוחו של רופא בעל
          התואר האמור.

      (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על אחת מאלה:

          (א) לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר
              מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חודשי הריונה;
          (ב) לגבי העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג
              במקום עבודתה - 20 שעות במשך חודשי הריונה.

      (3) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,
          לקבוע בתקנות -

          (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו- (2);
          (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות
              עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
          (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעביד
              אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל
              מעביד אחד לענין האמור בפסקה (2).

7א. הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון

   (א) עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
       התשנ"ה-1995 (בסעיף זה - דמי לידה), או הזכאית לגמלת שמירת הריון
       לפי החוק האמור (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והיא ומעבידה או
       המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם
       תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת
       ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את
       התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל
       בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה
       האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" - כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס
       הכנסה (נוסח חדש).

   (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעביד שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים
       לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות
       לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל
       תקופת ההריון.

   (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים
       וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א);
       בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעביד ולעובדת.

8. איסור העבדה בחופשת לידה 

  לא יעביד מעביד עובדת בידעו שהיא בחופשת לידה.

9. הגבלת פיטורים 

  (א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר
      מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים
      הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראת סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת
      קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו
      מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות; לענין סעיף קטן זה
      רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.

  (ב) היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה
      חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה
      כפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת
      עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

  (ג) (1) לא יפטר מעביד עובדת בחופשת לידה, בימי העדרה מעבודה לפי סעיף
          7(ג)(2) או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום חופשת
          הלידה או ימי ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל
          בתקופות האמורות. במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו
          התקופות האמורות בפסקה זו.

      (2) לא יפטר מעביד עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי סעיף
          7(ד)(1) או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום
          ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות
          האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.

  (ד) לא יפטר מעביד עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה
      לפי סעיף 7(ג)(5) או במשך תקופה של שלושים ימים לאחר תום ימי
      ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות,
      אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם
      הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט.

  (ה) לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או
      עובדת העוברים טיפולי פוריות לקראת ילדם הראשון או השני, בימי
      העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה
      של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה
      והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר
      עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד
      או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו
      או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור.

9א. איסור פגיעה בהיקף משרה 

   לא יפגע מעביד בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את
   הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור
   אם הפגיעה היא, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף זה יחולו הן על עובדת
   קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו
   מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.

9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף

   החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי סעיף 9(א) או סעיף 9א,
   לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם
   רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור
   באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:

   (1) המעביד הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום
       הפגיעה בהיקף המשרה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא
       יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין
       פסקה זו, "יום הפיטורים", "יום הפגיעה בהיקף המשרה" - היום שבו
       היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה, לפי ענין, להיכנס
       לתוקפם אלמלא הוראות סעיף 9(א) או 9א;

   (2) המעביד הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה
       צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר ובלבד שההיתר
       לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;

   (3) המעביד הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח
       חדש), התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי פקודת
       החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי
       תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו
       הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;

   (4) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי
       תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר,
       המאוחר מביניהם;

   (5) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן
       לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא
       יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
       לענין פסקאות משנה (4) ו-(5), "חדל לפעול" - הפסקת פעילות שאינה
       זמנית.

10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה 

   (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה
       כן, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידנה בשעות נוספות
       ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או
       הותר לעשות זאת על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; הוא
       הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב, כי אין
       היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.

   (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעביד להעביד עובדת בהריון,
       בשעות נוספות, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור
       רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה
       בשעות נוספות, ובכפוף לתנאי האישור.

11. פנקס העובדות 

   (א) מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה;

       (1) השם ושם המשפחה;
       (2) הכתובת;
       (3) תיאור עבודתה;
       (4) תאריך תחילת העבודה;
       (5) תקופת חופשת הלידה;
       (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי סעיף 7;
       (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.

   (ב) שר העבודה והרווחה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי
       המעבידים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה
       חלק מפנקס אחר שהמעביד חייב לנהלו על-פי חוק ששר העבודה והרווחה
       ממונה על ביצועו.

12. פרסום הוראות החוק 

   מעביד שסעיף 11 חל עליו יביא לידיעת הנשים המועבדות אצלו את הוראות
   חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.

13. סמכויות מפקח עבודה 

   (א) סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי
       מועבדת בו עובדת, הן כסמכויות של מפקח עבודה לפי סעיף 10(1)
       לפקודת מחלקת העבודה, 1943.

   (ב) מפקח עבודה רשאי לחקור כל אדם, הנמצא במקום שאליו בא המפקח בתוקף
       סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש
       אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה.

   (ג) מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר
       ודין הפרוטוקול שנרשם כאמור, כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2
       לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), הסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים
       עליו.

14. עונשין 

   (א) מעביד שעשה אחת מאלה:

       (1) העביד בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות שניתנו לפיו;
       (2) לא נתן לעובדת חופשת לידה בהתאם לסעיף 6;
       (3) עבר על הוראות סעיף 9 -
           דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977
           (בחוק זה - חוק העונשין) על כל עובדת שביחס אליה נעשתה
           העבירה, או מאסר חודש או שני העונשים כאחד.

   (ב) מי שהפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו, מי שסירב להשיב לו על
       שאלה שהוא חייב להשיב עליה, לא החזיק או לא ניהל פנקס בהתאם לסעיף
       11, או לא מילא אחרי הוראות סעיף 12, וכן מי שלא הציג היתר לפי
       סעיף 5(ד), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או
       מאסר חודש אחד או שני העונשים כאחד.

15. אחריות של חברי ההנהלה ושל מנהלים 

   (א) חברה, אגודה שיתופית או כל גוף אחר, שהעבידו בניגוד לחוק זה או
       שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם
       כל חבר הנהלה, מנהל, שותף, או פקיד של אותו גוף, ואפשר להביאו
       לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני
       אלה:

       (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
       (2) שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה יקוימו.

16. ראיות 

   אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא
   זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועבדת באותו מקום באותו תהליך ייצור
   ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

17. בוטל 

18. דין אגודה שיתופית 

   לענין הסעיפים 1, 6, 7 ו-7א רואים אגודה שיתופית כמעבידה של חבריה.

19. המדינה כמעביד 

   לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

20. ביצוע ותקנות 

   שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל
   ענין הנוגע לביצועו.

21. חובת התייעצות 

   שר העבודה והרווחה לא יתקין תקנות על-פי הסעיפים 1 ו- 2 ולא יפרסם
   הודעה על-פי סעיף 11(ב), אלא לאחר התיעצות עם ארגון העובדים המייצג
   את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים
   הרפזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

22. העברת סמכויות 

   (א) שר העבודה והרווחה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על-פי
       חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה
       על-פי סעיף 11(ב).

   (ב) הודעה על העברת סמכויות על-פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

23. שמירת זכויות 

   חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי,
   חוזה עבודה או נוהג.

24. הוראות מעבר 

   (א) לענין סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953,
       רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים
       1945, חלה עליה.

   (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 1, לא תועבד עובדת בעבודות,
       בתהליכי ייצור או במקומות עבודה כמפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת
       העבדתן של נשים, 1945.

25. ביטול 

   פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ז)(3) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
(להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות
אלה:

1. מועד לתשלומי העובדת 

  עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, לא יאוחר
  מששים ימים מתום חופשת הלידה ותמסור למעבידה אישור על ביצוע התשלומים.

2. מועד לתשלומי המעביד 

  מעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, במועדים
  ולפי הכללים כמפורט להלן:

  (1) נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה לעובדת, ימשיך המעביד
      לשלם תשלומים אלה במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה
      העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה דמי לידה;

  (2) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה לעובדת -
      ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור, תוך שלושים ימים מהיום
      שבו המציאה לו העובדת אישור כאמור בתקנה 1.

תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ט-1988

1. הודעת עובד 

  עובד המבקש להיעדר מהעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה
  על כך לפני תחילת העדרות מהעבודה, חתומה בידו ובידי בת זוגו - ובנסיבות
  האמורות בסעיף 7(ד1)(2) לחוק - בידו בלבד, לפי הטופס שנוסחו מובא
  בתוספת.

2. אישור רפואי 

  עובד כאמור בתקנה 1, שילדו נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת
  זוגו - יצרף להודעה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג.

3. תקופת ההודעה 

  עובד לא יהיה זכאי להיעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד1) לחוק, אלא בתום חמישה
  עשר ימים מיום שקיים את הוראות תקנות 1 ו-2, זולת אם הילד נמצא בהחזקתו
  הבלעדית, או שהילד נמצא בטיפולו הבלעדי כאמור בתקנה 2.

4. שמירת הוראות 


  חלה לגבי עובדת, על-פי ההוראות הנהוגות במקום העבודה, חובת מתן הודעה
  מוקדמת בדבר היעדרותה מהעבודה מכח סעיף 7(ד) לחוק, ותקופת ההודעה עולה
  על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד לענין העדרותו מהעבודה מכח סעיף 7
  (ד1) לחוק.

תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת ,
 או ילדה), התשנ"ט-1999

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ב1) 6(ד) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
(להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הארכת חופשת לידה או פיצולה 

  (א) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה
      העולה על שבועיים או עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים
      או לחזור לבית החולים לאשפוז בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה
      על שבועיים, ובחרה -

      (1) להאריך את חופשת הלידה שלה לפי סעיף 6(ב1)(1) או סעיף 6(ד)(1)
          לחוק, לפי הענין, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות
          לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה;

      (2) לפצל את חופשת הלידה לפי סעיף 6(ב1)(2) לחוק, לפי הענין, תמסור
          הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה
          לשוב לעבודה; עלתה תקופת האשפוז על שלושה שבועות תמסור העובדת
          את ההודעה כאמור שמונה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה
          לשוב לעבודה.

 (א1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 12
      שבועות או יותר בתוך תקופת חופשת הלידה, ובחרה להאריך את חופשת
      הלידה לפי סעיף 6(ד1) לחוק, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים
      לפחות לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה.

  (ב) נבצר מן העובדת, בנסיבות הענין, למסור הודעה כאמור בתקנת משנה (א),
      או (א1) תמסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי.

2. מסירת הודעה 

  מסירת הודעה כאמור בתקנה 1 תהיה בכתב, בצירוף אישור על תקופת האשפוז של
  העובדת או של הילד, לפי הענין, מאת בית החולים או רופא מטעמו.

3. ביטול 

  תקנות עבודת נשים (הארכת חופשת לידה או פיצולה), התשל"ד-1974, ותקנות
  עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת),
  התש"ן-1990 - בטלות, ככל שהן חלות על לידה שאירעה לפני יום התחילה.

4. תחילה ותחולה 

  תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בסיון התשנ"ט (1 ביוני 1999) (להלן - יום
  התחילה), והן יחולו על לידה שאירעה ביום התחילה ולאחריו.

תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ"ט-1999

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ח) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן -
החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הודעת עובד 

  (א) עובד שאשתו ילדה, המבקש לממש את זכותו לחופשת לידה חלקית מכוח
      סעיף 6(ח) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה חתומה בידו ובידי אשתו, לפי
      הטופס שבתוספת.

  (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תימסר 30 ימי עבודה לפחות לפני היום
      שבו חפץ העובד להתחיל את חופשתו כאמור.

  (ג) נבצר מן העובד, בנסיבות הענין, למסור הודעה במועד האמור בתקנת
      משנה (ב), מסיבות שלא היה יכול לצפותן מראש, ימסור את ההודעה במועד
      המוקדם ביותר האפשרי.

תוספת
                             (תקנה 1)

                              הצהרה

  לענין חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה לפי סעיף 6(ח) לחוק -

  (1) אני הח"מ .................... ......................
                שם פרטי ושם משפחה מס' זהות

      ..................................
                      מען

      מודיע בזה כי אשתי, שפרטיה מפורטים למטה, ילדה ביום .............
      וכי בדעתי לצאת לחופשת לידה חלקית ביתרת חופשת הלידה שהיא זכאית
      לה, מיום ................ עד יום ..................... (כולל),

      ...................... ......................
              תאריך חתימת העובד

  (2) הצהרת אשת העובד:

      אני הח"מ .....................................................
                     שם פרטי ושם משפחה מס' זהות

      ........................................... מצהירה בזה כדלקמן:
                           מען

      (א) אני אשתו של העובד שפרטיו מפורטים לעיל;
      (ב) ילדתי ביום ...............................;
      (ג) חופשת הלידה שלי החלה ביום .....................;
      (ד) בתום שישה שבועות מיום הלידה תיוותר לי חופשת לידה בת ...ימים;
      (ה) אני מצהירה כי לא איעדר מן העבודה, מכוח זכאותי לחופשת לידה,
          בימים כאמור בסעיף (1) לעיל, שבהם ייעדר העובד מן העבודה, מכוח
          זכאותו לפי סעיף 6(ח) לחוק;
      (ו) ביום ........ נמסר העתק הודעה זו למעביד שלי, שאלה הם פרטיו:

          ........................ ..........................
          שם פרטי ומשפחה של המעביד שם העסק או מקום העבודה

          ................................. .......................
                         מען מס' טלפון

          ......................... .......................
                    תאריך חתימת אשת העובד

ט"ו בסיון התשנ"ט (30 במאי 1999) אליהו ישי
                                                שר העבודה והרווחה

תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א-1990

בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ג)(4), (ג1), ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
(להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרה

  בתקנות אלה "סדרה טיפולית" - סדרה של טיפולים בהפריה חוץ גופית, בין
  באשפוז ובין בטיפול אמבולטורי לרבות ימי המנוחה הכרוכים בסדרה כאמור.

2. תקופת היעדרות של העובדת

  תקופת היעדרות של עובדת לעניין פסקה (4) לסעיף 7(ג) לחוק, לא תעלה בכל
  סדרה טיפולית על המפורט להלן, ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות
  טיפוליות בשנה:

  (1) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים - שישה עשר ימים;
  (2) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים - עשרים ימים.

3. תקופת היעדרות של עובד

  תקופת היעדרות של עובד לענין סעיף 7(ג1) לחוק, לא תעלה על שנים עשר
  ימים בשנה.

תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), התשי"ח-1958

1. המעביד אשה לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי, יציג במקום העבודה
  הצגה נראית לעין תמצית החוק בנוסח שפורסם בירחון משרד העבודה "עבודה
  ובטוח לאומי".

תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986

תיקון (23 באוגוסט 2001) ק"ת 6122: תקנה 1.

1. מנוחה

  (א) לעובדת המועסקת בלילה תינתן מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה
      אחד למשנהו.

  (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית עובדת ליתן הסכמתה בכתב למנוחה
      קצרה מ-12 שעות, ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות.

2. תנאים נוספים

  במקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה -

  (1) אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע
      בשירותי תחבורה אחרים;
  (2) משקה חם בעת ההפסקה;
  (3) מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה.

3. תחולה

  הוראות תקנות אלה לא יחולו במקומות, בשירותים, בעבודות ובתפקידים
  המפורטים בסעיף 2(ג) לחוק.

תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשרותי המדינה), התשט"ז-1955

תיקון

1. האיסור לסרב קבלתה לעבודה של אישה בשל כך בלבד שהודיעה כי אינה מסכימה,
  מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, כאמור בסעיף 2(ג) לחוק, אינו חל על העבדת
  עובדת בשירותי המכס, בשירות המטאורולוגי, במרכזות טלפון בינעירוניות
  ובינלאומיות, במשטרת ישראל, בשרות בתי הסוהר, במינהל התעופה האזרחית
  כאלחוטאית קשר וכפקחית טיסה וכן במשרד התיירות כמארחת וכדיילת קרקע
  ובלבד:

  (1) שיסופק לעובדת מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה;
  (2) שיסופק לעובדת בעת ההפסקה משקה חם;
  (3) שיסופק לעובדת אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה שאין אפשרות
      להסתייע בשרותי תחבורה אחרים;
  (4) שתינתן הפסקה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו זולת אם
      הסכימה העובדת, בכתב, להפסקה קצרה מ-12 שעות בין יום עבודה למשנהו,
      ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות.

תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות),
 התשס"א-2001

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, לאחר
התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה
ועם ארגון המעבידים שלדעתי הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, באישור ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק
העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

  בתקנות אלה -

  "אישה בגיל הפוריות" - אישה שטרם מלאו לה 45 שנים;

  "בית ספר" - בית ספר שבו ניתן חינוך שיטתי ל-10 ילדים או יותר עד גיל
    12 ועד בכלל;

  "מוסד חינוכי" - בית ספר, גן ילדים, מעון יום לילדים בגיל הרך;

  "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מעבדה מיקרוביולוגית ותחנה לבריאות
    המשפחה (טיפת חלב);

  "מעביד" - לרבות מעסיק בפועל כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני
    כוח אדם, התשנ"ו-1996, ולרבות מוסדות המכשירים נשים לעבודה במוסד
    חינוכי או רפואי;

  "עובדת" - לרבות סטודנטית ומתמחה השוהות במוסד חינוכי או רפואי במסגרת
    לימודיהן.

2. עבודות מסוכנות בגיל הפוריות

  אישה בגיל הפוריות העובדת או המועמדת לעבוד במוסד חינוכי או רפואי -

  (1) יידע אותה המעביד כי בשל אופי מקום עבודתה קיים סיכון מוגבר שתידבק
      באדמת (Rubella), וכי אם תחלה באדמת בזמן הריון הדבר עלול לסכן את
      התפתחות העובר, ויפנה אותה לתחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב)
      המופעלת על ידי משרד הבריאות (להלן - טיפת חלב);

  (2) מצאה טיפת חלב כי אין בידי האישה אישור רפואי על קבלת חיסון נגד
      אדמת (להלן - החיסון) תמליץ לה על קבלת החיסון; החיסון יינתן
      בתחנות טיפת חלב שמפעיל משרד הבריאות;

  (3) אישה אשר חוסנה, כאמור בפסקה (2), תקבל מטיפת חלב אישור רפואי על
      קבלת החיסון; טיפת חלב תתעד מתן החיסון ומתן האישור הרפואי.

  (4) סירבה האישה לקבל את החיסון תחתום על טופס סירוב לקבלת חיסון לפי
      התוספת הראשונה, אשר יישמר בכרטיס הרפואי שלה בטיפת חלב למשך 26
      שנים או עד הגיע האישה לגיל 53 שנים, לפי המאוחר.

3. עבודות אסורות לאישה בגיל הפוריות

  לא תועבד אישה בגיל פוריות במקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט
  (Etretinate), ובמקום עבודה שבו האוויר הסמוך לאזור נשימתה מכיל חומר
  המפורט בתוספת השניה בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה.

4. חובת יידוע בדבר הריון

  עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספות השלישית עד החמישית או
  העובדת בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל-38.5 מעלות
  צלזיוס למשך 4 שעות רצופות, תודיע למעבידה על היותה בהריון, בתוך 10
  ימים מהיום שבו נודע לה על הריונה; העובדת תצרף להודעתה אישור רפואי
  בדבר הריונה.

5. הגבלת העבדה בתקופת הריון

  נודע למעביד על הריונה של עובדת, לא יעבידה -

  (1) בהליך ייצור של חומרים המפורטים בתוספת השלישית;

  (2) בחשיפה לחומרים המפורטים בתוספת הרביעית או לחומרים המפורטים
      בתוספת החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה;

  הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים
  אנטיסרטניים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה;

  (3) בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל-38.5 מעלות צלזיוס
      למשך 4 שעות רצופות.

6. היעדרות מעבודה בתקופת הריון

  נאסרה עבודת אישה בהתאם להוראות תקנה 5, ולא נמצאה בעבורה עבודה חלופית
  מתאימה אצל מעבידה, יינתן בידה אישור רפואי כאמור בתקנות הביטוח הלאומי
  (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991.

7. חובת יידוע בתקופת הנקה

  עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית
  בריכוזים העולים על אלה הנקובים בהן, או לחומרים המפורטים בתוספת
  השלישית או הרביעית והיא מניקה, תודיע למעבידה על היותה מניקה.

8. הגבלות העסקה בתקופת הנקה

  הודיעה העובדת למעביד, כאמור בתקנה 7 ומסרה לו הצהרה בכתב על היותה
  מניקה לפי הטופס שבתוספת השישית, לא תועבד בעבודה שבה היא חשופה
  לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית בריכוזים העולים על אלה
  הנקובים בהן או לחומרים המפורטים בתוספת השלישית או הרביעית; הוראה זו
  לא תחול על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים המפורטים בתוספת
  השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה; על המעביד למצוא בעבורה עבודה
  חלופית מתאימה במידת האפשר.

9. הצגת התקנות וחובת יידוע

  מעביד המעסיק נשים בגיל הפוריות, באחד ממקומות העבודה המפורטים להלן,
  חייב להציג תקנות אלה במקום בולט לעין אשר לעובדות יש גישה חופשית אליו
  ולציין את גורמי הסיכון הקיימים באותו מקום עבודה:

  (1) מוסד חינוכי או רפואי;

  (2) מקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט;

  (3) מקום עבודה שבו מייצרים או מכינים את אחד החומרים המפורטים בתוספת
      השניה עד החמישית;

  (4) מקום עבודה שבו קיים מקור חום העשוי להעלות חום גוף מעל 38.5 מעלות
      צלזיוס למשך 4 שעות רצופות.

10. ביטול

   תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התש"ם-1979 -
   בטלות.

11. תחילה

   תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן.

תוספת ראשונה
                            (תקנה 2(4))

             טופס סירוב לקבלת חיסון נגד אדמת (Rubella)

   אני החתומה מטה מצהירה בזה כי ביום ............ הסביר/ה לי ד"ר/אחות
   מוסמכת ............ כי בשל אופי מקום עבודתי קיים סיכון מוגבר שאידבק
   באדמת וכי אם אחלה במחלה האמורה בזמן הריון, הדבר עלול לסכן את
   התפתחות העובר ולגרום לו למומים מולדים כגון ליקויי ראיה, ליקויי
   שמיעה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית ופגיעה בלב.

   קיבלתי הסברים כמפורט לעיל ואינני מעוניינת לקבל חיסון נגד אדמת.

   ..................... .................... ....................
         שם ומשפחה מס' זהות חתימה

   שם נותן ההסבר ................

   חתימת נותן ההסבר ...................

תוספת שניה
                        (תקנות 3, 7, 8, 9)
                                                         ריכוז באוויר

   1. עופרת ונגזרותיה (0.05 mg/m3 )Lead and Derivatives
   2. קדמיום ונגזרותיו (0.005 mg/m3 )Cadmium and Derivatives
   3. כספית אורגנית ונגזרותיה (0.005 mg/m3 Organic Mercury and
      Derivatives)

תוספת שלישית
                       (תקנות 4, 5, 7, 8 ו-9)

   1. ארסן (זרניך) ונגזרותיו האנאורגניות
                                  (Arsenic and Inorganic Derivatives);
   2. בנזן (Benzene);
   3. וורפרין (Warfarin);
   4. תלידומיד (Thalidomide);
   5. דיאתיל סטילבסטרול (Diethylstilbestrol);
   6. תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים, לרבות:
      (1) אנתרציקלינים (Anthracyclines);
      (2) אפיפודופילוטוקסינים (Epipodophyllotoxins);
      (3) וינקא-אלקלואידים (Vinca Alkaloids);
      (4) אנטימטבוליטים כגון: פלואורואוראציל (Fluorouracil);
   &, nbsp;                          תיוגואנין (Thioguanine);
                              מתוטרקסאט (Methotrexate);
      (5) אלקילטורים כגון: מכלוראתאמין (Mechlorethamine);
                           ציקלופוספאמיד (Cyclophosphamide);
   7. אתיל ניטרוזו אוריאה (Ethylnitrosourea);
   8. ביפנילים פוליכלוריניים (Polychlorinated Biphenils);
   9. רטינואידים לרבות איזורטינואידים (Retinoids-Isoretinoids).

תוספת רביעית
                       (תקנות 4, 5, 7, 8 ו-9)

   1. ארסן (זרניך) ונגזרותיו האנאורגניות
                                  (Arsenic and Inorganic Derivatives);
   2. בנזן (Benzene);
   3. תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים בצורתם הנוזלית, לרבות:
      (1) אנתרציקלינים (Anthracyclines);
      (2) אפיפודופילוטוקסינים (Epipodophyllotoxins);
      (3) וינקא-אלקלואידים (Vinca Alkaloids);
      (4) אנטימטבוליטים כגון: פלואורואוראציל (Fluorouracil);
                              תיוגואנין (Thioguanine);
                              מתוטרקסאט (Methotrexate);
      (5) אלקילטורים כגון: מכלוראתאמין (Mechlorethamine);
                           ציקלופוספאמיד (Cyclophosphamide);
   4. אתיל ניטרוזו אוריאה (Ethylnitrosourea);
   5. ביפנילים פוליכלוריניים (Polychlorinated Biphenils);

תוספת חמישית
                       (תקנות 4, 5, 7, 8 ו-9)

   שם הגורם המזיק ריכוז באוויר

   1. אתילן אוקסיד 0.75 Ethylene-Oxide חל"מ
   2. ויניל-כלוריד 0.75 Vinyl Chloride חל"מ

תוספת שישית
                             (תקנה 8)

                              הצהרה

   אני החתומה מטה מצהירה בזה כדלקמן:

   (א) אני עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או
       החמישית לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות
       ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001 (להלן - התקנות), בריכוזים העולים
       על אלה הנקובים בהן, או לחומרים המפורטים בתוספת השליישת או
       הרביעית לתקנות (להלן - החומרים);

   (ב) ילדתי ביום ............. ואני מניקה את ילדי; אני מתחייבת להודיע
       למעבידי אם אפסיק להיניק את ילדי.

   (ג) ידוע לי שכל עוד אני מניקה אסורה עבודתי עם החומרים בהתאם לתקנות.

          ............ ............ ............ ............
             תאריך שם ומשפחה מס' זהות חתימה

   ד' באדר התשס"א (27 בפברואר 2001)

                                                     רענן כהן
                                                 שר העבודה והרווחה