לחצים, אלימות, מערכות יחסים,

  ילדים כל אלה תחת אבטלה.

 מאת: דר שוש הלמן

 

המערכת המשפחתית:

 משפחות עוברות דרך מעברים שונים חלקם נורמטיביים כמו לידה של ילד, גיל ההתבגרות של הילדים, עזיבה של

הבית כאשר המשפחה חייבת להסתגל למעברים אלה. מעברים שאינם נורמטיבים או התנסויות בלתי צפויות

הגורמות למעברים אלה כוללים התמודדות עם מחלה, אשפוז בבית חולים או מצב של חוסר תעסוקה. בכל אחד מהמצבים

האלה המשפחה צריכה להגיב בדרך אחרת בכדי לבנות שוב את ההומאוסטטיס של המשפחה. עובדה המכניסה גורמי לחץ

למערכת המשפחתית.

 מהו גורם לחץ במשפחה?

מצב הקורה במשפחה כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין דרישה מהמערכת המשפחתית כמו

אתגר חדש או איום על המשפחה ויכולת המשפחה להתמודד עם הדרישה. משפחות עם גורמי לחץ נמצאות במצב שבו

לפעמים יש הבנייה מחדש של נורמות משפחתיות, לפעמים יש שינויים בתפקידים במשפחה כתוצאה מגורמי הלחץ.

 השפעות פסיכולוגיות על המשפחה:

 אובדן עבודה הוא בעצם אובדן התפקיד של מפרנס.המשפחה נחשפת לבדידות חברתית ובעיקר המובטל יבודד את

עצמו חברתית. הוא יפחד מדחייה על ידי בן הזוג ולכן יעדיף להתבודד. יש קשר בין אבטלה, הכנסה נמוכה וגירושין.

 במשפחות בהן הבעל אינו עובד יש יותר דיכאון, חרדה ובעיות בינאישיות. הנשים מתחילות לעבוד. יש שינוי

בתפקידים - מצב המעורר תחושות אשם אצל הבעל וכעס אצל האשה. תגובות לאובדן תעסוקה יכולות להיות דומות הרבה

פעמים לתגובות אובדן בכלל, כמו למוות של מישהו קרוב.גם השלבים שאיתם מתמודד היחיד דומים בהרבה מקרים.

 

 אלימות:

 כתוצאה מהתסכול של אובדן התעסוקה יש נטייה לכעס חיצוני שבעצם עובר למשפחה ומתבטא באלימות כלפי בן

הזוג, הילדים. ההורה מוצא עצמו לעיתים מטפל בילדים כאשר אין לו יכולת נפשית לעשות זאת. המחקר מראה עליה במשפחה בהן יש מובטל במחלות

ובהזנחת הילדים. ישנן השפעות ארוכות טווח על הילדים.ההורים העסוקים בבעיותיהם אינם יכולים לספק אהבה או

תשומת לב לילדים ולכן הילדים עצמם מגיבים במיומנויות חברתיות ירודות, קשיים בשינה ודיכאון.

 מצבו של הילד במשפחת המובטל:

 ילדים לא מבינים לגמרי את הקושי הכלכלי ולכן הדבר יוצר מצב של חוסר אונים אצלם. הם מרגישים מבולבלים

כועסים וחסרי בטחון. לעתים הם מרגישים אשמים שמא הדבר נובע בשל ההתנהגות שלהם. הם מפחדים שיצטרכו

לאבד את הדברים היקרים להם כמו צעצועים. העובדה שההורה מחפש לעתים עבודה מחוץ למקום המגורים הנוכחי

יכול לגרום למעבר שבו אין הם רוצים. חוסר הודאות, הפחד מהלא נודע והבידוד, יכולים לגרום

לתופעות של תלות חזקה בהורים או של כעס גדול בעיקר בגיל צעיר.

 מתבגרים נתקלים בקושי לראות את העתיד שלהם. לאור הקושי של ההורה למצוא עבודה הם חוששים וחסרי בטחון

לגבי עתידם במערכת הכלכלית. הדבר מלווה לעיתים קרובות בירידה בלימודים, וירידה בשאיפות הלימודיות.

 הוכח כי בעיקר אצל בנות יש שאיפות תעסוקתיות יותר נמוכות כתוצאה מהאבטלה של אחד ההורים.

 התערבויות למובטלים:

 מאחר ואבטלה מלווה בחרדה, נמצא כי תכניות והתערבויות קוגניטיביות להפחתת לחץ עזרו למובטלים

להתמודד עם הבעיה ואף למצוא עבודה מהר יותר. על פי מחקרים רמות החרדה והכעס ירדו באופן משמעותי אחרי

התערבויות מסוג זה. ישנה חשיבות בשמירה על הבנייה ופעילות מסודרת יומית. כן חשובה פעילות של תמיכה

חברתית וקשרים עם משאבים קהילתיים.

 הבדל בין נשים וגברים מובטלים:

 מאחר ועבודה נחשבת כפחות מרכזית בחיים של האשה ומהווה רק אחד מכמה תפקידים , הייתה השערה שנשים

פחות סובלות מאובדן עבודה, גם האובדן הכלכלי אינו גדול לגבי נשים נשואות. אלם הוכח כי אצל נשים בודדות

התוצאות הנפשיות מאובדן עבודה חמורות יותר מאשר אצל גברים. הוכח גם כי נשים מובטלות עניות יותר, כאשר

נשים מחפשות עבודה הן מוצאות פחות תעסוקה, שכרן גם נמוך יותר. %49 מהנשים המובטלות לא עבדו שנתיים אחרי

אובדן התעסוקה בעוד שרק %27 מהגברים לא עבדו שנתיים לאחר מכן. נשים הרוויחו גם רק %60 משכרן הקודם בעוד

שגברים הרוויחו %85 מהשכר הקודם. גברים אקטיביים יותר לאחר איבוד מקום עבודתם בעוד

נשים פסיביות יותר. נשים מתמודדות אחרת. לפי מספר מחקרים נשים דווקא לא משתמשות באסטרטגיה של פתרון

בעיות כמו מעבר למקום אחר. הן לעומת זאת מטפלות יותר בסימפטומים ולא בבעיה עצמה, למשל הנושא החברתי.

 חשובה להן מאד התמיכה החברתית ואין הן רוצות להישאר מבודדות חברתית. חשוב לכן להתאים התערבויות מיוחדות

לנשים לגברים לחוד .