הירידה המשמעותית בשיעור האבטלה בשנה האחרונה הובילה לשיפור משמעותי בשוק העבודה הישראלי. ואולם שוק זה עדיין סובל מתחלואים רבים נוספים: שיעור האבטלה (9%) עדיין גבוה; אוכלוסיות רבות, ובהן מיעוטים וחסרי השכלה, מתקשות להשתלב במעגל העבודה; שיעור העובדים הזרים ועובדי חברות כח האדם הוא גבוה יחסית; וזכויותיהם של עובדים רבים אינן נשמרות. מנהלי חברות כוח האדם מוסיפים לרשימה הזו במפתיע גם את הזכויות הרבות שמעניק החוק לנשים בהיריון ולאחר הלידה.

"חוקי העבודה נשארים על הנייר"

"אחת הבעיות הקשות ביותר בשוק העבודה הישראלי היא ההכשרה הטכנולוגית הלא מספקת של מחפשי העבודה", אומרת מנכ"לית שירות התעסוקה אסתר דומיניסיני. "טוב יהיה אם חברות כוח אדם ישתתפו במיזמים של הכשרות טכנולוגיות. בעיה נוספת היא העסקתם של יותר מדי עובדים במשק בתנאים בלתי הוגנים ואפילו בלתי אנושיים. הסיבה לכך היא שאכיפת חוקי העבודה, המספקים את ההגנה המינימלית לעובדים מפני ניצול או התעמרות, אינה מספקת.

"בעיה נוספת היא הקושי להחזיר מעסיקים לדפוסי העסקת עובדים ישראלים בתחומים מסוימים, כגון בנייה, תשתיות וחקלאות. לצערי, בישראל התרגלנו בשנים האחרונות לכוח עבודה זול בדמות העובדים הזרים והפלשתינאים. המעסיקים הישראלים אינם מוכנים לוותר עליהם מכיוון שעלות העסקתם של הישראלים יקרה כפל מונים. ובכל זאת מתחיל שינוי, ככל הנראה הודות לפעולות הגירוש של מינהלת ההגירה: בשנה-שנתיים האחרונות ניכרת חזרה של ערבים ישראלים לענף הבנייה והתשתיות".

מנכ"לית דנאל, יונה אדיר: "לדעתי הבעיה הגדולה היא מחסור במסגרות של הכשרה מקצועית עבור מחפשי העבודה או עבור אלה המבקשים להחליף קריירה. בעיה נוספת היא תפישתית. מחפשי עבודה רבים רוצים לתפוס משרה שבה יוכלו להישאר במשך שנים רבות. חשיבה כזו אינה מאפשרת גמישות. בנוסף לכך, עלות ההעסקה היקרה בענפים מסוימים, בעיקר בתעשייה, מאוד בעייתית ועלולה לגרום לחיסולם. יש להתאים את תנאי ההעסקה בהם למתרחש בשוק העולמי".

"אני חושבת שאכיפת חוקי העבודה היא הבעיה הקשה ביותר בשוק העבודה בישראל", אומרת מנכ"לית מנפאואר ישראל דליה נרקיס. "בעשרות מקומות עבודה חוקי העבודה קיימים רק על הנייר. למיליון עובדים אין שום צורה של ביטוח פנסיוני - לא קרן פנסיה ולא ביטוח מנהלים. בטווח של כמה עשרות שנים טמונה פה פצצה חברתית שתיפול על כתפי המדינה.

"דרושה מעורבות רבה יותר של המדינה שתתבטא בחקיקה מתאימה. חברות כוח האדם מחויבות לתת הסדר פנסיוני לעובדים בעקבות הסכמים קיבוציים עליהם חתמנו בשנים האחרונות עם שתי ההסתדרויות הגדולות. אבל מאות אלפי עובדים במשק שמועסקים באמצעות קבלני כוח אדם שאינם כפופים לשום הסכם אינם נהנים מזכויות פנסיה ומביטחון סוציאלי.

"בעיה נוספת היא שלא נוצרים מקומות עבודה חדשים, במיוחד עבור האוכלוסייה חסרת המיומנויות המסווגת כבלתי מקצועית. חובה לייצר מקומות עבודה עבור האנשים האלה, כדי שלא יהיו תלויים באחרים לפרנסתם. יש לעשות זאת על ידי הכשרה מקצועית נרחבת והשקעה בתשתיות".

"החוק הפך את העסקת הנשים לנטל"

"עשרות חברות קבלניות לכוח אדם פועלות בלי רישיון בתחומי השמירה, האחזקה והניקיון", אומר סמנכ"ל דנאל שלמה בלהובסקי. "במקרים רבים העובדים בחברות אלה אינם מקבלים תנאים בסיסיים".

"הקבלנים האלה מעסיקים יותר עובדים מאשר כל הענף המוסדר גם יחד ואין להם מחויבות לכלום", מוסיפה נרקיס. "הם אינם מקפידים על יישום חוקי עבודה. לדוגמה, קבלני כוח אדם רבים מטילים שלא כחוק קנסות על עובדים שגרמו שלא במתכוון לנזק לרכוש החברה, אפילו כשמדובר בנזק פעוט ערך".

מנכ"לית חבר איילת ורשביאק: "לדעתי, הבעיה הקשה ביותר בשוק העבודה היא מאות אלפי העובדים העניים שהכנסתם החודשית נמוכה מ-3,335 שקל ושחלקם משתכרים אפילו פחות מ-2,000 שקל. מנסים להתלבש על חברות כוח האדם, אבל תחום זה כבר מזמן אינו פרוץ, לפחות בכל הנוגע לחברות הגדולות. אין יותר מצב שבו עובדים זמניים מועסקים 20 שנה ללא קביעות או ללא הפיכתם לעובדים מן המניין. הוותק המקסימלי של עובדים שמועסקים דרכנו הוא שנתיים. לאחר מכן הם נקלטים בארגון במעמד שווה לזה של שאר העובדים.

"בעיה לא פחות קשה קשורה לעובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. עשרות אלפים מהם סובלים מהלנת שכר הנמשכת בין חודשיים לחצי שנה - מעשה בלתי חוקי המתרחש דווקא במגזר הציבורי. עובדים ברשויות ששכרם כבר משולם במועדו אינם מקבלים את מלוא זכויותיהם הסוציאליות כמו הבראה, ביגוד או הפרשה לקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות".

המנכ"ל והבעלים של או. אר. אס, דורון סבג, מעלה עניין מפתיע: "אני רוצה להצביע על בעיה מכיוון אחר - החוקים שמגינים על נשים בהיריון מקשים עלינו לתפקד. החוקים האלה נוקשים מדי ומשיתים על המעסיקים עלויות בלתי נסבלות. והבעיה רק מתגברת עם השנים".

בלהובסקי: "חוק עבודת נשים הוא החוק שמשתנה במהירות הגדולה ביותר בספר החוקים הישראלי. זכויות היתר של עובדות בהיריון פוגעות ברצון המעסיקים להעסיק נשים".

אדיר: "אני בעד העסקת נשים, אבל החוקים האלו הופכים את העסקתן לנטל ובכך הם מחטיאים את מטרתם. יש רצון טוב מצדנו, כמעסיקים, ללכת לקראת נשים בהיריון כדי שיוכלו להשתלב היטב במקום העבודה, אלא שנשים רבות מנצלות לרעה את החוק המיטיב עמן. הן יוצאות מהמשרד מוקדם מהרגיל ובמשך ימים רבים אינן מגיעות כלל לעבודה".

ורשביאק: "עובדת עצלנית באופיה תהיה עצלנית גם בתקופת ההיריון, אלא שאז קשה לפטר אותה. הדרך להקל על עובדות בהריון אינה הכבדה שיטתית של הנטל על המעסיק אלא, למשל, הכרה בהוצאות מטפלת לצורכי מס. יש נשים שחייבות להבין שאי אפשר לעשות קריירה אם הן חייבות ללכת הביתה בשעה 4 אחה"צ. מי שרוצה לפתח קריירה חייבת למצוא פתרונות בכוחות עצמה, בעיקר בנוגע לסידור הולם לילדיה הקטנים".