ב-1 בינואר 2008 עמד ליפול דבר. לאחר תשעה חודשי עבודה, עובד חברת כוח אדם אמור היה להיקלט כעובד מהמניין אצל המעסיק בפועל - זאת לאחר שבע שנים של דחיות בכניסת החוק לתוקף ביוזמת אגף התקציבים, שגם הפעם ביקש להקפיא את החוק בנימוק שהמשק זקוק ל"תקופת הסתגלות".

מאות אלפי עובדים אלו, המועסקים במשך שנים ללא ביטחון תעסוקתי ובתנאים נחותים מאלו של העובדים ה"מקוריים" המבצעים עבודה דומה, קיוו כי מעמדם עומד להשתנות.

ואולם, באחרונה התבשרנו כי ההסתדרות עומדת לחתום על הסכם קיבוצי המאריך את התקופה שבה עובד של חברת כוח אדם לא ייקלט במקום עבודתו, לתקופה של שנה וחצי ואולי שנתיים. כיצד הדבר ייתכן? הרי עובדי כוח האדם אינם מעוניינים להישאר עובדים סוג ב' דקה אחת יותר ממה שהחוק מתיר.

בבואה לחתום על הסכם זה, ההסתדרות מנצלת את העובדה שאין ארגון עובדים של עובדי כוח אדם, ושאם מישהו היה הולך ופותח את ספריה, הוא היה מגלה שמספר עובדי חברות כוח האדם שחברים בהסתדרות הוא אפסי.

עובדי כוח האדם אינם משתתפים במשא ומתן על גורלם התעסוקתי, ומעולם לא נערכו בחברות כוח האדם בחירות לוועד עובדים ארצי, כך שהעובדים אינם מסוגלים להשמיע את קולם ולהשפיע על מוסדות ההסתדרות.

לממשלה נוח שההסתדרות חותמת על הסכמים בשם עובדי כוח האדם, גם למעסיקים הגדולים זה נוח שהרי מלכתחילה ההסתדרות איפשרה את פריחת חברות כוח האדם, להסתדרות זה בוודאי נוח שכן כך ניתן להמשיך לגבות דמי טיפול מהעובדים. ולעובדים?

ההסכם הקיבוצי הקודם שעליו חתמה ההסתדרות קבע כי עובדי חברות כוח אדם יועסקו לתקופה זמנית בלבד. קביעה זו נשארה כמובן על הנייר, ויעידו על כך פסקי הדין של בתי הדין לעבודה המלמדים על דפוסי העסקה של עשרות שנים באמצעות חברות כוח אדם. האם אי פעם הוכרז על סכסוך עבודה כתוצאה מהפרת ההסכם עם חברות כוח האדם? מובן שלא.

ההסכם המתרקם אף יוצא נגד הוראות חוק הסכמים קיבוציים והתפישה המקובלת שהסכם קיבוצי מוסיף זכויות על החקיקה הקיימת: עתה אנו למדים על הסכם קיבוצי המרע את זכויות העובדים לעומת עמדת המחוקק.

האם מישהו יכול לחשוב ברצינות שעובדים אלו יזכו לייצוג הולם על ידי גוף שבחר להגן על דור העובדים הקודם, אך פגע בדור ההווה על ידי הקמת חברות כוח האדם - כל זאת בשעה שאיש מאותם עובדים אינו נוטל חלק במו"מ המתנהל בעלטה בימים אלו, שאיש מהם אינו יכול להיבחר למוסדות אותו גוף? מי מאיתנו היה מסכים לייצוג על ידי גוף כזה?

ייתכן שאת ההסכם הנרקם תוכל ההסתדרות להצדיק בק"ן טעמים, אך אלו לא יכפרו על הכשלים המשפטיים והמוסריים של פגיעה בחובת הייצוג ההוגן ובעיקרון הדמוקרטי. לפני שההסתדרות תבקש להגיע להסכמות נוחות על חשבון אחת מקבוצות העובדים החלשות ביותר במשק, ששכרה הממוצע לא עולה על 4,000 שקל בחודש, תהא זו אך בגדר משאלה לשנה החדשה לקוות שמישהו ישאל לדעתם.

האם לאותם עובדים לא מגיע ייצוג כמו לעובדי חברת חשמל - או בעצם לאור החוב המוסרי של ההסתדרות לאותם עובדים שבמשך שנים זכויותיהם נפגעו, לייצוג טוב יותר?