מצטערת שזה כזה ארוך אני פשוט חייבת לשתף או שאני מתפוצצת!ומי שבא לו שיגיב זה ממש יעזור לי כרגע.

אז ככה לפני שנתיים וחצי עברתי מהצפון לתל אביב. נכנסתי לחברת כח אדם אביגיל ולמרות בקשתי לעבודה קבועה, הציעו לי עבודות זמניות. בלית ברירה הסכמתי לעבודה זמנית(צעד שאני מתחרטת עליו עד היום)ברשת ספרים גדולה בספירות מלאי. לאור התלהבות המנהלים ממני נגשתי למנהל כח אדם של החברה ולאחר בירורים הוא הציע לי עבודה זמנית למשך חצי שנה כהחלפה למוכרת שיוצאת לחופשת לידה בחנות הראשית.שוב הסכמתי מפחד שלא אמצא עבודה אחרת,כל אותה תקופה כמובן עדיין עבדתי תחת כוח אדם אביגיל. החצי שנה התארכה לשנה וכל הפצרותיי להכנס לחברה לא נענו למרות שמנהלת החנות כבר הצהירה שהיא מתכוונת להשאיר אותי גם לאחר שהמוכרת תחזור מחופשת לידה.אחרי שנה שחזרה המוכרת אותה החלפתי החתימו אותי על חוזה עם החברה,חוזה שאני מבקשת היום לראות מתכחשים לקיומו.
מאז הספקתי ללמוד ולבצע כל תפקיד קיים בחנות ביעילות רבה, לצערי הרב רצוני ללמוד ולעזור נוצל לרעה.
במשך חצי שנה החלפתי עובדת אחרת שיצאה לחופשת לידה שהיתה אחראית על מחלקה שלמה בחנות, לא נשאלתי אם ברצוני להחליף תפקיד או בכלל התפקיד נפל עליי ואני בטיפשותי קיבלתי אותו בשמחה.במהלך תקופה זו הותקפתי מילולית ע"י עובדת בחברה מידי יום, פניתי למנהלת שלי כמו שאני אמורה לעשות והיא התעלמה מדברי ואפילו צחקה בפניי. לאחר שכבר לא יכולתי עוד קבעתי פגישה עם מנכ"ל החברה החדש והסברתי לו את המצב,המנכ"ל שלא ידע את המצב עם המנהלת שלי קרא לה לפגישה ולעובדת שהתקיפה אותי מידי יום ופתר את העניין בכמה דקות ואני קיבלתי את המגיע לי- שאף אחד לא ידבר אליי בצורה משפילה ופוגעת כזו.מאוחר יותר באותו יום המנהלת שלי קראה לי למשרדה והחלה לנזוף בי על עבודתי הגרועה ועל יחסיי ללקוחות ולעובדים איתי בחנות. ובתור בנאדם שנשאר לו קצת כבוד עצמי ואולי בגלל שנפגעתי מהדברים שלה החזרתי לה באותו מטבע אפשר להגיד אפילו יותר, באותו רגע לא היה אכפת לי שהיא תפטר אותי. ולמרות הכל למחרת הגעתי לעבודה ולהפתעתי המנהלת בירכה אותי בחיוך רחב וביחס חם כאילו כלום לא קרה. כמובן שהייתי מבולבלת לגמרי אך המשכתי עם עבודתי וקיוותי לטוב.מיותר לציין שמאז אני לא ביחסים טובים איתה, משתדלת כמה שפחות לדבר איתה,דיבורים רק בענייני עבודה. יותר נכון היא מתנהגת כאילו הכל כרגיל ואנחנו חברות טובות ואני מתנהגת איך שאני מרגישה בצורה מאופקת מאוד.

כאמור אחרי שהעובדת הזו חזרה מחופשת לידה נזרקתי לפינה ולא ניתן לי תפקיד חדש וכל היום היו מסנגרים אותי בכל תפקיד אפשרי.הייתי צריכה למצוא לעצמי מקום אבל כל הזמן היו מזיזים אותי ומטרטרים אותי.
כאשר סוףסוף הבנתי שהמנהלת שלי לא מתייחסת למה שקורה החזרתי את עצמי לתפקיד המקורי שלי בתור מוכרנית בחנות.ככה אני כבר חודשיים בערך, בזמן הזה המנהלת שלי היתה פונה רק אליי בדרישות, מפילה עליי מטלות מרובות בו זמנית ובעיקר מתעלקת עליי כל הזמן. אני השתדלתי להתעלם ולעשות את המיטב שיכולתי.
היום שוב היא ניגשה אליי בדרישה שאיך שאני מגיעה בבוקר עליי להתייצב במחלקה אחרת בחנות ולבצע תפקיד של עובדים אחרים שמגיעים כל יום באיחור. כלומר היא מענישה אותי על כך שאני מגיעה בזמן לעבודה.
בהתחלה ניסיתי להסביר לה שאני מעדיפה לא לבצע את התפקיד הזה אלא את שלי והיא אמרה שהיא המנהלת והיא מחליטה מה אני אעשה כל רגע בעבודה. גם היא ציינה שבגלל שאני בחורה אינטילגנטית ושאפשר לסמוך עליי היא אומרת לי ולא לאף אחד אחר לעשות את העבודה הזו.שוב, אני נענשת בגל שאני מועילה ואינטילגנטית.
אני מרגישה תסכול רב מאוד,מרגישה פרייארית שאני נותנת לה להתייחס אליי כך. פעמים רבות אני חושבת לעלות שוב למנכ"ל ולעדכן אותו במה שעובד עליי ולראות אם באמת אכפת לו מהעובדים כמו שהוא טוען מאז שהוא נכנס לתפקיד.אם התקבלתי לתפקיד כלשהוא למה עליי לעבור מפינה לפינה ולעשות מה שהמנהלת שלי דורשת ממני. האם אין גבול? האם בגלל שכולם סובלים מהמצב בשקט עליי לקבל את גורלי ולהקטין את עצמי לעוד עובד ממורמר? מה זה הזלזול הזה? למה אני לא פותחת את הפה? למה אני לא מתפטרת? למה אני מתבזבזת במקום שלא מעריך אותי ומשפיל אותי בכל הזדמנות? האם קרה לכם משהו כזה? איך הצלחתם להשתחרר מזה? או שאני סתם דפוקה,מצפה ליותר מידי,נותנת יותר מידי בעבודה?
אפשר להגיב איך שבא לכם, כל תגובה תתקבל בשמחה
מקווה שאתם במקום קריר ונעים
ערב נפלא